בית המשפט העליון מזהיר מפני סיכון משפטי לעובדי ציבור בעימות סביב ציות לפסיקות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

07.07.2026

בית המשפט העליון מזהיר מפני סיכון משפטי לעובדי ציבור בעימות סביב ציות לפסיקות — אזהרה לעובדי ציבור

העימות בין ממשלת ישראל לבין מערכת המשפט מחריף סביב שאלת החובה לציית לפסקי דין והשלכותיה על עבודת רשויות המדינה. שופטי בג"ץ מבהירים כי אי קיום החלטות שיפוטיות עלול לחשוף עובדי ציבור לתביעות אזרחיות ולשלול מהם, במקרים מתאימים, חסינות אישית.

היילייטס

שופטי בג"ץ מזהירים כי סירוב לכבד פסיקות עלול לחשוף עובדי ציבור להליכים אזרחיים אישיים ולשלול את החסינות שלהם.
החלטת הממשלה ביום ראשון שלא לכבד את פסיקת בג"ץ ברשות השנייה נתפסת כמהלך חסר תקדים המסכן את אישור עסקת Reshet 13 - High-Tech Group.
גורמים משפטיים מעריכים כי צעדי הממשלה יפגעו במעמדה הבינלאומי של ישראל ועלולים להוביל לסנקציות או צעדים בזירה המשפטית הבינלאומית.

האזהרה המשפטית בתיק הרשות השנייה

כפי שדווח ב-Ynetnews, שופטי בג"ץ מזהירים את שרי הממשלה כי סירוב לכבד פסיקות בית משפט עלול להוביל לחשיפת עובדי ציבור להליכים אזרחיים אישיים. האזהרה ניתנת במסגרת הדיון בתיק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, לאחר שהממשלה, ביוזמת שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, מודיעה כי לא תכיר בפסיקת בית המשפט.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן כותבים כי יש צורך להזכיר עקרונות יסוד, שלפיהם גם נבחרי ציבור וגם עובדי ציבור מחויבים לפעול בהתאם להוראות הדין. לדבריהם, פעולה של עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות עלולה, במקרים מתאימים, להביא לכך שהסדר החסינות האישית מפני תביעות נזיקין לא יחול עליהם.

השופטים מצטטים פסיקות קודמות על החובה לציית לפסקי דין ולכבד אותם, ומדגישים כי ציות להכרעות שיפוטיות הוא תנאי יסוד לשלטון החוק במדינה דמוקרטית. הם מוסיפים כי אי כיבוד פסק דין בידי רשות שלטונית חמור אף יותר מהפרה דומה מצד אזרח, משום שהוא מערער את הסדר החברתי ומקרב, כלשונם, בין שלטון החוק לבין אנרכיה.

השלכות על המשטר, הרגולציה והמעמד הבינלאומי

תגובת בג"ץ באה לאחר החלטה פה אחד של הממשלה ביום ראשון שלא לכבד את פסיקת בית המשפט בעניין הרשות השנייה. בהחלטתה טוענת הממשלה כי לפסק דין הסותר את החוק אין תוקף מבחינתה, וכי החלטות המתקבלות מכוחו בטלות.

בפועל, הממשלה מאשרת את עמדת קרעי ולוין שלפיה לא תוכר כל החלטה, אישור, מינוי או פעולה של מועצת הרשות השנייה כל עוד אינה עומדת בדרישות הכשירות המפורשות בחוק. בין ההחלטות האפשריות שעלולות להיות מושפעות נמנה גם אישור אפשרי למכירת Reshet 13 ל-High-Tech Group.

במערכת המשפט מתקבלת הכרזת הממשלה בהלם, וגורמים משפטיים מעריכים כי המהלך עלול לפגוע במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ואף להוביל לצעדים נגדה בבתי דין בינלאומיים. אותם גורמים סבורים כי מדובר בצעד חסר תקדים, המשתלב עם מהלכים נוספים כמו פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ושינוי שיטת בחירת השופטים, ולכן עשוי לסמן שינוי משטרי מהותי.

בעדכון קודם שלנו על העימות סביב מועצת הרשות השנייה סקרנו את פסיקת בג"ץ שלפיה גם הרכב של תשעה חברים מאפשר למועצה להמשיך לתפקד, לרבות דיון באישור עסקת מכירת רשת 13. באותו הקשר תיארנו את הודעת הממשלה שלא להכיר בפעולות המועצה בהרכבה הנוכחי ואת אי-הוודאות המשפטית לגבי יכולת האכיפה של פסק הדין, שעשויה לייצר שיתוק רגולטורי ולהשליך על שוק השידורים המסחריים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?