ישראל נדרשת להאיץ פיתוח לייזר רב-עוצמה מול עלויות היירוט ואיום הטילים הבליסטיים

ישראל נדרשת להאיץ פיתוח לייזר רב-עוצמה מול עלויות היירוט ואיום הטילים הבליסטיים
לייזר רב-עוצמה כפתרון

על רקע הלקחים מן המלחמה האחרונה מול איראן, גוברת הטענה כי מערך ההגנה האווירי של ישראל אינו נותן מענה כלכלי ואסטרטגי מלא לאיום הטילים הבליסטיים, טילי השיוט והכטב"מים. לפי הכותבים, התמקדות במערכות לייזר בהספק נמוך דוגמת "אור איתן" אינה מספקת מול איומים מתמרנים מטווחים ארוכים, ולכן נדרש פרויקט חירום לאומי בשיתוף U.S..

היילייטס

  • עלות יירוט של מיירט כיפת ברזל עומדת על כ-150 אלף דולר ושל מיירט חץ 3 על כ-2.5 מיליון דולר, לרוב נדרש יותר ממיירט אחד לכל מטרה.
  • הכותבים מזהירים כי שיפורים בטילים כמו חייבר שקאן, פתח 1 וחורמשא 4 מעלים את הסיכון למתקנים אסטרטגיים ולטילים בעלי תמרון גבוה.
  • המאמר קורא לפתח בדחיפות לייזר בעוצמה של מגוואט אחד לפחות, שיטפל באיומים בטווחים של עשרות עד מאות קילומטרים.

פער היכולות ועלות היירוט

כפי שפורסם בגלובס, כותבי המאמר, חברי עמותת מגן עורף, טוענים כי הסיכון המרכזי לעורף האזרחי ולמתקנים אסטרטגיים נובע בעיקר מטילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים המשוגרים מאיראן ומתימן. לדבריהם, גם אם במהלך מבצע "שאגת הארי" נוצר רושם של קצב ירי מוגבל, ישראל צריכה להיערך למטחים גדולים יותר, קטלניים יותר ובעלי יכולת תמרון משופרת, שעשויים לחדור את מערך היירוט הקינטי.

המאמר מדגיש גם את המחיר הכלכלי של מערך היירוט הקיים, עם עלות של כ-150 אלף דולר למיירט כיפת ברזל וכ-2.5 מיליון דולר למיירט חץ 3, לעיתים תוך שיגור יותר ממיירט אחד לעבר אותה מטרה. לפי הטענה, שילוב זה של עלויות גבוהות, מלאים מוגבלים וזמן ממושך לחידוש המלאי מחייב מעבר לפתרון משלים בדמות לייזר רב-עוצמה, המסוגל ליירט איומים לא רק בטווח קרוב אלא גם בטווחים של עשרות ואף מאות קילומטרים בגרסה מוטסת.

לטענת הכותבים, טילים כמו חייבר שקאן, פתח 1 וחורמשא 4 כבר מציגים שיפורים משמעותיים, ולכן הצורך אינו תיאורטי או עתידי. הם סבורים כי ידע טכנולוגי קיים כבר כיום, אך מימוש מבצעי מחייב לייזר בהספק של מגוואט אחד לפחות, ולא מערכת של 100 קילוואט בלבד, שלדבריהם אינה מספקת ערך אסטרטגי מול טילים המשוגרים מאיראן.

ברכישת Ondas את אומניסיס ב-200 מיליון דולר, סקרנו כיצד החברה האמריקאית מחזקת את אסטרטגיית ה-System of Systems שלה באמצעות שילוב פלטפורמת BRO לניהול משימות ועיבוד מידע בזמן אמת. בכתבה הוסבר כי השילוב נועד לשפר תיאום וקבלת החלטות בין מערכות חישה, שליטה ובקרה ופלטפורמות בלתי מאוישות, תוך המשך רצף רכישות בישראל והדגשת הפעלה מרכזית של מערכים מורכבים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.