ישראל נערכת לסבבי עימות נוספים מול איראן, גורמי ביטחון מזהירים מסיכון מתמשך

ישראל נערכת לסבבי עימות נוספים מול איראן, גורמי ביטחון מזהירים מסיכון מתמשך
ישראל נערכת לעימותים עם איראן

ישראל נערכת לאפשרות של חידוש הלחימה מול איראן, בזמן שבמערכת הביטחון מגבשים הערכה שלפיה עימות נוסף לא יסיים את האיום. ההיערכות כוללת תיאומים צבאיים ודיונים מבצעיים, לצד מסר לציבור כי העימות עשוי להתמשך שנים כל עוד המשטר בטהרן נותר על כנו.

היילייטס

  • הרמטכ"ל אייל זמיר מוביל בשבועות האחרונים דיונים עם מערכת הביטחון לקראת סבב לחימה חדש מול איראן בתיאום מלא עם ארצות הברית.
  • ישראל מזהירה שהעימות עם איראן יתמשך בסבבים חוזרים, במיוחד כל עוד המשטר האיראני שרד, עם דגש על איום גרעיני ובליסטי.
  • כ-45 ימים לאחר הפסקת האש, איראן מתקשה לשקם תשתיות ויכולות ייצור טילים לאור נזק כלכלי, משבר מים, אינפלציה והגבלות פנימיות.

היערכות ביטחונית ותרחיש של עימות מתמשך

כפי שדווח ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר מקיים בשבועות האחרונים סדרת דיונים ותדרוכים עם מערכת הביטחון, אגף המודיעין, אגף המבצעים וחיל האוויר לקראת אפשרות של סבב לחימה חדש, הפעם בתיאום מלא עם ארצות הברית.

גורם ביטחוני בכיר אמר כי יש צורך בעדכון ציפיות הציבור, משום שהמערכה מול איראן אינה צפויה להסתיים במכה אחת. לדבריו, כל עוד המשטר האיראני אינו נופל, ישראל עלולה להתמודד עם סבבי לחימה חוזרים, אולי מדי שנה ואף בתדירות גבוהה יותר, כדי למנוע מהאיום הגרעיני והבליסטי לסכן את קיומה.

לדברי אותו גורם, הפערים בין וושינגטון לטהרן נותרים רחבים מאוד. הוא טען כי מקבלי ההחלטות באיראן הם אנשי משמרות המהפכה, וכי האינטרסים שלהם אינם תואמים את הדרישות האמריקאיות, ולכן בהערכת ישראל נשיא U.S. דונלד טראמפ עשוי בסופו של דבר להורות על סבב תקיפה נוסף נגד איראן.

טראמפ אמר אתמול כי המגעים עם איראן נמצאים ב"שלבים הסופיים", אך הוסיף כי לא ניתן לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. במקביל, אל ערבייה דיווחה כי נמשכת העבודה על השלמת הפרטים האחרונים של טיוטת הסכם בין וושינגטון לטהרן, וסוכנות Tasnim דיווחה לאחר מכן כי ארצות הברית העבירה הצעה חדשה לאיראן, שעדיין בוחנת את הנוסח.

חשש מטילים, שיקום איראני ולחץ כלכלי

במערכת הביטחון הישראלית סבורים כי גם אם תתבצע תקיפה נוספת, היא לא תסיים את האיום כל עוד המשטר האיראני שורד. לפי ההערכות, ניתן להסב פגיעה קשה ליעדים כלכליים וצבאיים ולסמלי שלטון, אך איראן תנסה לשקם את יכולותיה, ולכן ישראל תידרש לשמור על מוכנות מודיעינית ומבצעית לחזרה ללחימה.

גורמי ביטחון מודאגים במיוחד מכך שסוגיית הטילים הבליסטיים אינה עומדת במרכז המו"מ. לפי הערכות ישראליות, בידי איראן היו יותר מ-2,000 טילים בליסטיים לפני המלחמה, וכעת נותרו בידה בערך מחציתם לאחר השיגורים שביצעה והפגיעות שספגה. עם זאת, בישראל מעריכים כי איראן אינה יכולה לשקם במהירות את המלאים בהיקף גדול, במיוחד לאחר שנפגעו גם משאיות שיגור כבדות ותשתיות ייצור.

במקביל, לפי הדיווח, איראן פועלת מאז תום המערכה האחרונה לפתיחה מחדש של מנהרות טילים שהותקפו ונאטמו בתקיפות אוויריות. הגורם הבכיר אמר כי גם בתרחיש האופטימי ביותר, שבו הסוגיה הגרעינית נפתרת, איראן צפויה להאיץ את מרוץ ההתחמשות בעיקר בתחום הטילים, ולכן ישראל לא תוכל להימנע מתקיפות נוספות.

במערכת הביטחון אומרים כי מבצע "עם כלביא" כבר הסב נזק עמוק למשטר האיראני, לרבות פגיעה בתעשיות צבאיות, חיסול בכירים שנחשבו לעמודי תווך של המשטר, ופגיעה ביכולות ייצור טילים בליסטיים. כעת, 45 ימים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, בישראל מעריכים כי הנהגת איראן החדשה מתקשה להתייצב, דבר שמכביד הן על מאמצי השיקום והן על גיבוש מדיניות חדשה.

לצד זאת, ישראל מזהה סימנים לחשש גובר בטהרן מפני אי שקט פנימי, בהם הגבלות אינטרנט נמשכות שנועדו לפי ההערכה למנוע התארגנות מחאה. גורמי הביטחון מצביעים גם על החרפה במשבר המים, היחלשות המטבע, אינפלציה חריגה במוצרי מזון בסיסיים ופגיעה בגישה למאגרי נפט ובלחץ סביב מצר הורמוז, כגורמים שמעמיקים את המצוקה הכלכלית של המשטר.

למרות הנזק, בישראל מדגישים כי איראן לא זונחת את מאמצי השיקום. לאורך הפסקת האש, בכירי המשטר פועלים לפי ההערכות לשיקום תשתיות שנפגעו ולחידוש מלאי הנשק, גם במחיר של החמרת המצוקה האזרחית. בצה"ל מעריכים כי אם הלחימה תתחדש, המיקוד יהיה בהעמקת הפגיעה הכלכלית במשטר, בהגברת הלחץ על חיל הים האיראני ובתקיפת מוקדי כוח כלכליים רגישים במיוחד.

גורמי ביטחון אומרים כי תקופת הפסקת האש נוצלה להכנת "בנק מטרות" רחב ואיכותי יותר. לדבריהם, מרגע שיינתן אישור, צה"ל מוכן לפגוע במשטר האיראני בנקודות הרגישות ביותר שלו, מפגיעה כלכלית ועד סיכולים ממוקדים של בכירים.

בכתבה הקודמת שלנו על הצורך בפרויקט חירום לאומי ללייזר רב־עוצמה להגנה מפני טילים, הסברנו מדוע מערך היירוט הקינטי הקיים יקר ומוגבל מול מטחים גדולים של טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מאיראן. הכתבה הצביעה על העלויות הגבוהות של מיירטי כיפת ברזל וחץ 3 ועל השיפורים ביכולות התמרון והדיוק של טילים איראניים, וטענה כי נדרש לייזר בהספק של מגוואט לפחות כדי לתת מענה אסטרטגי גם לטווחים ארוכים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.