מאגר האשראי לעסקים מתעכב, ועלול לעלות לעסקים 1.5 מיליארד שקל בשנה

מאגר האשראי לעסקים מתעכב, ועלול לעלות לעסקים 1.5 מיליארד שקל בשנה
עיכוב קרדיט לעסקים עולה ביוקר

ניסיונות להקים בישראל מאגר אשראי לעסקים נמשכים מאז 2019, אך הרפורמה עדיין אינה מגיעה לאישור סופי אף שהיא מיועדת להרחיב את היצע המימון במשק. לפי האומדנים המופיעים בדיון, כל שנת עיכוב משאירה את בעלי העסקים מול עלויות אשראי גבוהות יותר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.

היילייטס

  • הצעת החוק להקמת מאגר אשראי לעסקים קיבלה השבוע אישור בוועדת הכלכלה אך נדחתה להצבעה במליאת הכנסת הבאה.
  • עיכוב החקיקה עלול לעלות לעסקים בישראל 1.5 מיליארד שקל בשנה בשל ריביות גבוהות ומימון יקר יותר.
  • המאגר ישפר את נגישות האשראי, יגדיל את המידע למלווים ויגביר תחרות אך עיכובים מסכנים רפורמה פיננסית מרכזית.

קידום החקיקה נתקע שוב בכנסת

כפי שדווח בגלובס, משרד האוצר ובנק ישראל מקדמים חוק להקמת מאגר אשראי לעסקים, שיפעל לצד המאגר הקיים לצרכנים פרטיים, אך ההליך שוב מסתבך בשלב הפרלמנטרי.

השבוע קיבלה ההצעה אישור בוועדת הכלכלה של הכנסת, לאחר שיו"ר הוועדה דוד ביטן קידם אותה במהירות יחסית. מדובר בהתקדמות משמעותית, במיוחד לאחר שהמהלך נגרע מחוק ההסדרים שאושר יחד עם תקציב 2026.

עם זאת, הצעת החוק לא הונחה השבוע על שולחן המליאה, ולכן האישור הסופי נדחה לפחות למליאת הכנסת הבאה. על רקע האפשרות לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות, קיים סיכון שהחקיקה תיעצר שוב לפני השלמתה.

גורמים המעורבים בנושא מעריכים כי העיכוב אינו נובע ממחלוקת פוליטית מהותית, אלא מהתנהלות איטית ומתמשכת. אם כך יקרה, אחת הרפורמות הפיננסיות המרכזיות של הממשלה הנוכחית עלולה ליפול למרות היעדר התנגדות ממשית לתוכנה.

השלכות המהלך על מימון עסקים במשק

המאגר המוצע אמור לשפר את נגישות העסקים לאשראי, להרחיב את המידע הזמין למלווים ולהגביר את התחרות בשוק המימון. לפי האומדנים, המהלך צפוי להוזיל את הריביות שמשלמים עסקים בכ-1.5 מיליארד שקל בשנה ולהקל עליהם באיתור מקורות מימון.

המשמעות של כל דחייה היא המשך סביבה פיננסית יקרה יותר עבור עסקים, במיוחד בתקופה שבה מימון זמין הוא רכיב קריטי בפעילות שוטפת, בהשקעות ובהתרחבות. במובן הזה, העיכוב בחקיקה אינו רק סוגיה פרוצדורלית בכנסת, אלא גורם בעל השפעה ישירה על עלויות האשראי של המגזר העסקי בישראל.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את מדדי השירות ושביעות הרצון שמפרסמים רשות שוק ההון ובנק ישראל, שמדגישים כיצד שקיפות ודירוגים מחדדים את התחרות בין חברות ביטוח, גופים פנסיוניים ובנקים. הצגנו את הפערים בין השחקנים בענפים השונים ואת המגמות במערכת הבנקאית, כולל ירידה בתפיסת ההוגנות על רקע עמלות וריביות גבוהות ועלייה בחשיבות הערוצים הדיגיטליים. ההקשר הזה מסביר מדוע הרחבת מידע וכלים להשוואה בשוק האשראי יכולה להשפיע ישירות על תחרות ועל המחיר שמשלמים לקוחות ועסקים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.