ישראל ו-U.S. מקדמות הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
שיתוף פעולה ביטחוני-טכנולוגי ישראל-U.S.

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

ישראל ו-U.S. מקדמות הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי — שיתוף פעולה ביטחוני מורחב

לקראת סיום מזכר הסיוע הביטחוני הנוכחי ב-2028 ובמקביל לקידום טיוטת תקציב ההגנה של U.S. ל-2027, ישראל ו-U.S. נערכות להעמקת הקשרים בתחומי פיתוח וייצור ביטחוני. המהלך עשוי להרחיב את שיתוף הפעולה מעבר למודל הסיוע המסורתי לכיוון אינטגרציה עמוקה יותר במחקר, בייצור ובטכנולוגיות עתידיות.

היילייטס

טיוטת תקציב ההגנה של U.S. לשנת 2025 כוללת סעיף חדש שמרחיב את תשתית שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי עם ישראל, בדגש על מחקר ופיתוח, ייצור ומיזמים משותפים.
ההתמקדות המתרחבת כוללת תחומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית, קוונטים, מערכות אוטונומיות וסייבר, עם אינטגרציה עמוקה יותר של מידע ומערכות בין צה"ל לכוחות U.S.
סעיף ההמרות מענק אמריקאי לשקלים יפחת מ-815.3 מיליון דולר בתחילתו לאפס ב-2028, מהלך שמחייב את התעשייה הביטחונית הישראלית להסתמך יותר על שותפויות טכנולוגיות ופחות על מענקים ישירים.

סעיף התקציב שמרחיב את מסגרת השת"פ

כפי שדווח ב-Responsible Statecraft, טיוטת תקציב ההגנה של U.S. כוללת את סעיף 224, שכותרתו "יוזמת שיתוף פעולה טכנולוגי-הגנתי בין U.S. לישראל". לפי הניתוח שמובא שם, הסעיף מניח תשתית חדשה למחקר ופיתוח הדדי, לייצור אמל"ח משותף, למיזמים משותפים ולרישוי לעבודה משולבת בין הצדדים.

המסגרת המוצעת נשענת על שיתופי פעולה קיימים במערכות אסטרטגיות. U.S. מימנה לפי הכתבה כ-80% מעלות פרויקטי חץ 2 וחץ 3, מערכת קלע דוד מפותחת בשיתוף פעולה עם Raytheon, ובמקרה של כיפת ברזל החלו בשנה שעברה Rafael ו-Raytheon לייצר מיירטי טמיר ו-SkyHunter במפעל משותף בארקנסו.

לפי ההערכה המוצגת, המיקוד מתרחב לתחומים כמו בינה מלאכותית, קוונטים, מערכות אוטונומיות, נשק אנרגיה, סייבר וביוטכנולוגיה. נקודות מרכזיות במיוחד נוגעות לשילוב רשתות ולמיזוג נתונים, כלומר הרחבת הגישה ההדדית של שני הצבאות למידע ולמערכות, צעד שעשוי להעמיק את האינטגרציה התעשייתית-ביטחונית לרמה חריגה ביחס למודלים המקובלים מול בעלות ברית אחרות.

השלכות על הסיוע, הייצור והתעשייה

המגמה הזאת מתפתחת בזמן שמזכר ההבנות שנחתם ב-2016 מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי של 3.3 מיליארד דולר ועוד חצי מיליארד דולר לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. לפי הכתבה, גם אם ההסכם הנוכחי מתקרב לסיומו, ישראל עשויה להיכנס להסדר הבא מעמדה אסטרטגית חזקה יותר אם שיתוף הפעולה יעבור ממנגנון סיוע למבנה רחב של פיתוח וייצור משותפים.

היבט מרכזי נוסף הוא סעיף ההמרות, שמאפשר לתעשייה הביטחונית המקומית להמיר חלק מהמענק השנתי לשקלים. הכתבה מציינת כי הסעיף נשחק בהדרגה, מ-815.3 מיליון דולר בתחילתו ל-725.3 מיליון דולר ב-2025, ל-450.3 מיליון דולר לאחר מכן, ול-250.3 מיליון דולר בשנה הבאה, עד לאפס בשנת 2028.

בה בעת, המהלך מתיישב עם סדר עדיפויות כלכלי שמייחס הממשל האמריקאי לייצור מקומי ולתעסוקה ב-U.S.. לפי הניתוח, הרחבת מתקני ייצור משותפים עשויה לתמוך ביצירת משרות חדשות ב-U.S., בעוד שהתעשיות הביטחוניות בישראל יידרשו להתאים את עצמן למודל שבו הערך נובע יותר משותפות טכנולוגית עמוקה ופחות מהמרות תקציביות ישירות.

בכתבה קודמת שלנו על תוצאות רפאל ברבעון הראשון של 2026 סקרנו את העלייה במכירות וברווח הנקי לצד זינוק בהזמנות וצבר ההזמנות, כשהיצוא מתקרב ל-70%. לצד הנתונים החזקים הדגשנו את הלחצים על הרווחיות והכושר התחרותי בשל התחזקות השקל, עליית הוצאות השכר, הפרעות בשרשרת האספקה וחובות ממשלתיים גבוהים לתעשיות הביטחוניות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?