ישראל ניצבת בפני סיכונים ביטחוניים ומדיניים בזירה הלבנונית

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
סיכונים ביטחוניים בזירה הלבנונית

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

ישראל ניצבת בפני סיכונים ביטחוניים ומדיניים בזירה הלבנונית — סיכונים בזירה הלבנונית

הלחימה בצפון נמשכת גם הבוקר, לאחר יום של אזעקות כבדות ביישובי קו העימות ובצל התקדמות צה"ל לעומק לבנון. ברקע, המגעים בין U.S. לאיראן והדיון על הפסקת אש מציבים את ישראל בפני בחירה בין הסלמה צבאית מול חיזבאללה לבין פגיעה אפשרית ביחסים עם וושינגטון.

היילייטס

פרופ' קובי מיכאל מעריך שחיזבאללה מגביר יתרון מבצעי באמצעות רחפני נפץ, והאילוצים האמריקאיים מגבילים את תגובת ישראל בלבנון.
ישראל עלולה להיאלץ לקבל הפסקת אש של 60 יום בעקבות מזכר הבנות בין U.S. לאיראן, כאשר איום חיזבאללה נותר משמעותי.
מהלך צבאי רחב נגד חיזבאללה כרוך בסיכון למשבר עם U.S., בעוד שפתרון מדיני יעיל נראה בלתי אפשרי ללא החלשת הארגון.

הערכת מצב בזירה הלבנונית

כפי שפורסם בגלובס, פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי וב-INSS, סבור כי חיזבאללה בונה יתרון מבצעי ופסיכולוגי באמצעות רחפני נפץ, תוך שחיקת כוחות צה"ל והתשת האוכלוסייה בצפון. לדבריו, המגבלות שמטיל הממשל האמריקאי על תקיפת נכסים חיוניים של חיזבאללה בביירות ובאזורים שמצפון לליטאני דוחקות את ישראל להתמקד בשיפור המענה ההגנתי, אף שלדבריו נדרש גם מהלך התקפי רחב יותר.

מיכאל אומר כי המשא ומתן בין U.S. לאיראן נמשך, וכי הנשיא דונלד טראמפ עדיין מאמין שריסון ישראל בלבנון עשוי לסייע להתקדמות המו"מ. להערכתו, ישראל אינה מצליחה לשכנע את וושינגטון לנתק בין הזירות, ומכאן נובע, לדבריו, כישלון ישראלי בכמה רבדים, בהם פגיעה בהרתעה מול חיזבאללה, החלשת איראן וציר ההתנגדות, והשפעה מוגבלת על המדיניות האמריקאית.

החלופות של ישראל והשלכותיהן

לדברי מיכאל, אם ייחתם מזכר הבנות בין U.S. לאיראן ותוכרז הפסקת אש של 60 יום בכלל הגזרות, ישראל עלולה לסיים את המערכה כאשר איום חיזבאללה נותר בעינו. הוא מציג שתי חלופות מרכזיות, האחת היא מהלך צבאי משמעותי להחלשת הארגון, והשנייה היא קבלת הפסקת האש תוך הישענות על שליטה במרחב הביטחון וסיוע אמריקאי לקידום מסלול מדיני מול ממשלת לבנון.

להערכתו, שתי האפשרויות בעייתיות, משום שמהלך צבאי רחב עלול להוביל למשבר חמור ביחסים עם U.S., בעוד שהחלופה המדינית נראית בעלת סיכויי הצלחה נמוכים כל עוד חיזבאללה לא נחלש די הצורך. לכן, הוא ממליץ לישראל לשלב במקביל מאמץ הגנתי נגד רחפנים, ניצול הפרות הפסקת האש לתקיפת נכסים חיוניים של הארגון, הידוק התיאום עם U.S., ושינוי רחב בגישת המדינה כלפי תושבי הצפון באמצעות שיקום תשתיות, כלכלה ומיגון.

במקביל, מיכאל אומר כי ישראל צריכה להיערך גם לאפשרות של קריסת המו"מ בין U.S. לאיראן וחידוש המתקפות על איראן. בתרחיש כזה, לדבריו, צה"ל יידרש להוביל מערכה משולבת מהאוויר, מהים ומהיבשה נגד חיזבאללה, במטרה להחליש משמעותית את הארגון ולאפשר לממשלת לבנון לחזק מחדש את המונופול המדינתי על הפעלת הכוח.

בהמשך לדיווח הקודם שלנו על הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין ארה"ב לישראל, סקרנו כיצד טיוטת תקציב ההגנה האמריקאי כוללת מסגרת חדשה למחקר ופיתוח, ייצור ומיזמים משותפים בתחומים כמו בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות וסייבר. הדגשנו גם שהצטמצמות הדרגתית של האפשרות להמיר חלק מהמענק האמריקאי לשקלים עד לאפס ב-2028 עשויה לדחוף את התעשייה הביטחונית בישראל להסתמך יותר על שותפויות עמוקות ופחות על מענקים ישירים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?