מתווה הפיצויים לעסקים נותר בתוקף עד 2030, אך אי הוודאות סביב הפעלתו נמשכת

מתווה הפיצויים לעסקים נותר בתוקף עד 2030, אך אי הוודאות סביב הפעלתו נמשכת
פיצויים: אי ודאות נמשכת

סבב הלחימה הנוסף מול איראן מחזיר למרכז את שאלת הפיצוי לעסקים ולעובדים, בזמן שהמשק פועל תחת מגבלות חלקיות ולא תחת השבתה מלאה. אף שמתווה הסיוע שנבנה למבצע "שאגת הארי" כבר קיים ואינו מחייב חקיקה חדשה, עדיין לא ברור אם ייחתם צו שיפעיל אותו ומה תהיה תקופת הבסיס להשוואת הירידה במחזור.

היילייטס

  • ב-2030 יישאר בתוקף מתווה הפיצויים לעסקים, המופעל בצו ופוטר צורך בחקיקה, אך התנאים עדיין נתונים לאי ודאות.
  • עסקים עם מחזור שנתי של 12 אלף עד 400 מיליון שקל זכאים לפיצוי בירידה של 25% במחזור או 12% בדו-חודשי, כולל השתתפות בהוצאות קבועות ושכר.
  • לפי נתוני האוצר, סגירת מערכת החינוך גורמת לעלות שבועית של 4.5 מיליארד שקל, מתוכם 1.2 מיליארד מהשבתת החינוך ו-600 מיליון ממילואים.

תנאי ההפעלה והזכאות לפיצוי

כפי שדווח בגלובס, מתווה הסיוע לעסקים שנקבע לאחר מבצע "שאגת הארי" נשאר בתוקף עד 2030, ויכול להיות מופעל באמצעות חתימת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על צו חדש ואישורו בוועדת הכספים. לפי המנגנון שנקבע, אין צורך בהליך חקיקה ייעודי, אך הצו אמור לכלול התאמות ביחס למתווה הקודם בשל ההבדלים בין סבבי הלחימה.

במסגרת המתווה, עסקים עם מחזור שנתי של 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל זכאים לפיצוי אם הם חווים ירידה של 25% ומעלה במחזור העסקאות לעומת תקופת הבסיס, או ירידה של 12% למדווחים דו-חודשיים. הפיצוי כולל השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר, ונוגע גם לנזק עקיף במקרים מסוימים ולאובדן שכר דירה.

בעלי עסקים קטנים זכאים למסלול סכומים קבועים לפי מדרגות הכנסה ושיעור הירידה במחזור, כשהסכומים צמודים למדד המחירים לצרכן. לצד זאת קיימים גם מתווים פרטניים לגנים פרטיים, לרבות פיצוי בגין החזרים להורים, וכן לבני ובנות זוג של משרתי מילואים.

גם מתווה הסיוע לעובדים יכול להיות מופעל בצו, בכפוף לאישור ועדת העבודה והרווחה. לפי המתווה שנקבע בעקבות "שאגת הארי", תקופת ההכשרה לחל"ת עומדת על חמישה ימים, לעומת 30 יום בחוק, עם אפשרות לקיצור ל-14 יום בלבד, ועובד בחל"ת מקבל עד 70% משכרו.

עלות המשק והפערים שנותרו במנגנון

הפגיעה הכלכלית הנוכחית נחשבת מתונה יותר מזו שנרשמה בתחילת מבצע "שאגת הארי", אז המשק כמעט הושבת לחלוטין למשך חמישה ימים. כעת מערכת החינוך מושבתת ליום אחד בלבד והוטלו מגבלות, ולכן ההנחה היא שהפגיעה בפעילות העסקית נמוכה יותר.

באוצר העריכו בעבר כי העלות המשקית של חמשת הימים הראשונים במבצע "שאגת הארי" הגיעה לכ-9.5 מיליארד שקל. לפי הנתונים המובאים במתווה, משק פעיל עם מערכת חינוך סגורה מטיל עלות שבועית של 4.5 מיליארד שקל, מהם כ-2.4 מיליארד שקל בשל השבתת ענפים, 1.2 מיליארד שקל בשל סגירת מערכת החינוך וכ-600 מיליון שקל בשל פעילות המילואים.

אחת הסוגיות המרכזיות שטרם הובהרו היא תקופת ההשוואה למחזורי העסקים. במבצע "שאגת הארי" ההשוואה נעשתה מול מרץ-אפריל בתקופה המקבילה אשתקד, אך כעת נדרש בסיס אחר משום שגם ביוני אשתקד התקיימה לחימה מול איראן. בענף המלונאות, שנת ההשוואה הצפויה היא 2023.

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, טוען כי נוסח החוק הקיים יוצר תמריץ שלילי לעסקים להשאיר פעילות פתוחה אם המצב מסלים. לדבריו, אם מעסיק מוציא עובד אפילו ליום אחד לחל"ת, הוא עלול לאבד זכאות לפיצוי על יתר ימי השכר ששילם, גם כאשר העסק סופג ירידה חדה במחזור.

גינדי מוסיף כי גם רכיב הפיצוי על שכר חלקי בלבד, משום שהוא מחושב בשיעור של 75% מהשכר ששולם כפול שיעור הירידה במחזור. לשיטתו, עסק שמחזורו יורד ב-50% מקבל בפועל פיצוי של 37.5% בלבד מסך המשכורות ששילם, בזמן שגם העובד בחל"ת סופג פגיעה משמעותית בהכנסתו. לדבריו, מבנה כזה מקשה על עסקים שכבר לא התאוששו מסבבים קודמים ועלול להכביד על המשק דווקא בתקופה שבה נדרשת רציפות תפקודית.

בכתבה קודמת שלנו על שיבוש שגרת העבודה בישראל בעקבות חידוש הלחימה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, הסברנו כי בשלב זה לא הוכרז מצב חירום במשק ולא נקבע הסדר מיוחד לתשלום שכר לעובדים שנעדרים בשל סגירת מוסדות החינוך וההגבלות. סקרנו גם את זכויות ההיעדרות וההגנות מפני פיטורים להורים ולעובדים במקרים שונים, לצד פתרונות תפעוליים זמניים כמו עבודה מהבית או ניצול ימי חופשה, עד לפרסום מתווה רשמי שעשוי לחול רטרואקטיבית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.