הכנסת מצביעה מחדש על הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי

הכנסת מצביעה מחדש על הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי
פטור ממע"מ ביבוא אישי

לאחר שהמליאה דחתה בפברואר את הניסיון להעלות את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל ל-150 דולר, הסוגיה חוזרת כעת להצבעה עם רף מופחת של 130 דולר. ההכרעה תקבע אם הצו המעודכן של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יישאר בתוקף, על רקע עימות בין טענות להקלה לצרכנים לבין אזהרות מפגיעה בעסקים מקומיים ובהכנסות המדינה.

היילייטס

  • הכנסת מצביעה על צו חדש של משרד האוצר להעלאת תקרת הפטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-130 דולר לאחר שגרסה קודמת ל-150 דולר נפלה בפברואר.
  • עסקים טוענים כי הרחבת הפטור יוצרת פער תחרותי של 18% לטובת רכישות מחו"ל ומעניקה יתרון מס לפלטפורמות זרות בתחומים כמו הלבשה ומוצרי חשמל.
  • בג"ץ קרא לבחון מחדש את הסוגיה בעקבות עתירה של איגוד לשכות המסחר, לאחר שהכנסת דחתה מוקדם יותר השנה את צו ההעלאה ל-150 דולר.

הצבעה מחודשת על צו האוצר

כפי שדווח בגלובס, חברי הכנסת צפויים להצביע על צו חדש של משרד האוצר שמעלה את תקרת הפטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם להעלאה ל-150 דולר נפל בפברואר ברוב של 59 מתנגדים מול 25 תומכים.

לקראת ההצבעה פרסם סמוטריץ' מסר פומבי חריף, שבו קרא לציבור להקדים רכישות מחו"ל והציג את המהלך כמבחן לנבחרי הציבור. לדבריו, ההתנגדות הקודמת שירתה אינטרסים של שחקנים חזקים בשוק המקומי, ולא את ציבור הצרכנים.

הצו הנוכחי נחתם לאחר דחיית הנוסח הקודם, והוא משקף ניסיון לקדם גרסה מצומצמת יותר של ההטבה. במקביל, הוויכוח סביבו כבר חורג משאלת גובה הפטור בלבד והופך לעימות פוליטי וכלכלי רחב יותר סביב יוקר המחיה ומבנה התחרות בענפי הצריכה.

השלכות על הקמעונאות והוויכוח המוסדי

במגזר העסקי תוקפים את המהלך וטוענים כי הוא אינו מטפל במוקדי ההוצאה המרכזיים של משקי הבית בישראל, כמו דיור, תחבורה, מזון וחינוך, אלא מעניק יתרון מס לפלטפורמות זרות בתחומים כגון הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל, צעצועים וכלי בית. לטענתם, בחלק מהקטגוריות הללו המחירים אף ירדו או נשחקו ביחס למדד הכללי, ולכן הרחבת הפטור אינה נותנת מענה לשורשי יוקר המחיה.

נציגי עסקים מוסיפים כי ההטבה פוגעת גם בעסקים קטנים ובינוניים, שנושאים בעלויות מקומיות כמו שכר, ארנונה, חשמל, מים, ביטוח לאומי ורגולציה. לדבריהם, נוצר פער תחרותי מלאכותי של 18% לטובת רכישות מחו"ל, בזמן שעלויות התפעול בישראל עולות.

לצד הוויכוח הכלכלי, נמשכת גם מחלוקת מוסדית סביב עצם קידום הצו. איגוד לשכות המסחר עתר בעבר לבג"ץ נגד המהלך, ובתחילת מאי קרא בג"ץ לבחון מחדש את הסוגיה לאחר שהכנסת כבר דחתה את ההעלאה הקודמת ל-150 דולר. במגזר העסקי טוענים כי החתימה על צו חדש זמן קצר לאחר ביטול הקודם נראית כניסיון לעקוף את הכרעת המליאה, בעוד שתומכי המהלך מציגים אותו כמהלך צרכני שנועד להוזיל רכישות מחו"ל.

בכתבה קודמת שלנו על איחוד המועצה הישראלית לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, סקרנו את החלטת הממשלה לרכז תחת גוף אחד את שירותי הסיוע והאכיפה לצרכנים. לפי ההחלטה, סמכויות המועצה ופעילותה מועברות לרשות, לצד תוספת תקציבית שנתית של 7.2 מיליון שקל שנועדה לחזק את השירות לציבור, לצמצם כפילויות ולייעל את האכיפה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.