משרד המשפטים מרחיב את אכיפת התאגידים עם קנסות גבוהים יותר ופיקוח חיצוני

משרד המשפטים מרחיב את אכיפת התאגידים עם קנסות גבוהים יותר ופיקוח חיצוני
קנסות ופיקוח על תאגידים

משרד המשפטים מפרסם השבוע תזכיר חוק שמבקש להקשיח את מנגנוני הענישה נגד תאגידים שביצעו עבירות, תוך הרחבת סמכויות בתי המשפט והתביעה. ההצעה, הפתוחה להערות הציבור עד סוף יוני, נועדה לחזק הרתעה, לצמצם הישנות עבירות ולאפשר גם מסלול שיקומי לחברות.

היילייטס

  • משרד המשפטים מציע להחמיר את האכיפה על תאגידים עם קנסות של עד פי ארבעה משווי טובת ההנאה מהעבירה, שיכולים להגיע למאות מיליוני שקלים.
  • בית המשפט יוכל להורות לתאגיד מורשע במינוי בקר חיצוני, יישום תוכנית אכיפה, תיקון ליקויים וצעדים לניהול פנימי, לצד ענישה כספית.
  • חידוש נוסף הוא הקמת שירות פיקוח ייעודי לתאגידים ברשות התאגידים, עם רואי חשבון וכלכלנים שיפקחו על עמידה בענישה ויגבירו רגולציה עסקית.

הרחבת כלי הענישה והפיקוח

כפי שפורסם בגלובס, תזכיר החוק החדש שמקדם שר המשפטים הוכן בידי המחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט כלכלי, פרקליטות המדינה ורשות התאגידים, ומציע לאמץ מודל אכיפה רחב יותר כלפי חברות שביצעו עבירות.

לפי ההצעה, הכלים הקיימים כיום נחשבים מוגבלים, בין היתר משום שהסדרים מותנים חלים רק על עבירות שאינן פשע ובגלל שתקרת התשלום בהם נמוכה. גם קנסות שמוטלים בידי בית המשפט עשויים להגיע למיליוני שקלים, אך במשרד המשפטים סבורים כי קנס לבדו אינו נותן מענה מלא לעקרונות ההלימה וההרתעה, במיוחד כאשר תאגיד עשוי לראות בעבירה מהלך כלכלי משתלם.

אחד החידושים המרכזיים בתזכיר הוא צו פיקוח שיאפשר לבית המשפט לחייב תאגיד מורשע לנקוט צעדים מתקנים, ובהם הטמעת תוכנית אכיפה פנימית, תיקון ליקויים, ביצוע פעולות לתועלת הציבור, החלפת נושאי משרה ומינוי בקר חיצוני. הבקר, ששכרו משולם בידי התאגיד אך הוא מדווח לבית המשפט, יוכל לראיין עובדים ולעיין במסמכים פנימיים.

התזכיר גם מציע להרחיב משמעותית את השימוש בהסדרים מותנים, כך שיחולו גם על עבירות פשע חמורות. במקביל, תקרת התשלום בהסדר כזה תעלה מ-30 אלף שקל עד לפי ארבעה משווי טובת ההנאה שהפיק התאגיד מהעבירה, כך שבמקרים מסוימים הסכום עשוי להגיע למיליונים ואף למאות מיליונים.

השפעה צפויה על חברות ועל האכיפה העסקית

המהלך עשוי לשנות את מאזן הכוחות בין תאגידים לבין רשויות האכיפה, משום שהוא מוסיף אמצעי פיקוח והתערבות שלא עוגנו עד כה במפורש בחוק. בשוק רואים בצו הפיקוח כלי בעל משקל רב, שיכול להרחיב את אחריות החברות לא רק לתשלום כספי אלא גם לשינוי בפועל של מנגנוני הניהול והבקרה.

לצד זאת, עולות גם הסתייגויות מצד משפטנים וגורמים עסקיים. פרופ' אסף אקשטיין מהאוניברסיטה העברית אומר כי מדובר בכלי חזק שעד היום כמעט לא הופעל בישראל ללא עיגון חקיקתי מסודר, בעוד פנינה שפר עמנואל ועו"ד ירון דגן ממשרד ש. הורוביץ מזהירים מפני אכיפת יתר ולחץ על תאגידים להסכים להסדרים מותנים כדי להימנע מהליך פלילי מלא.

חידוש נוסף הוא הקמת שירות פיקוח ייעודי לתאגידים במסגרת רשות התאגידים, במבנה שמזכיר את שירות המבחן לאנשים פרטיים אך מותאם לעולם העסקי. השירות צפוי לכלול רואי חשבון וכלכלנים שיכינו חוות דעת לתביעה ולבתי המשפט ויפקחו על עמידת החברות בתנאי הענישה, מה שעשוי להעמיק את הפיקוח הרגולטורי על המגזר התאגידי בישראל.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו במחלוקת סביב גביית דמי ניהול ללא הסכמה בפוליסות "פרופיל" של כלל ביטוח ובהתנגדות היועצת המשפטית לממשלה להסדר הפשרה המוצע. בכתבה הוסבר כי המדינה סבורה שההשבה למבוטחים נמוכה ואינה כוללת רכיב תשואה, וכי ההכרעה צפויה להשפיע על האופן שבו יאושרו הסדרי פשרה ותיבחן התנהלות חברות ביטוח בתביעות ייצוגיות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.