הכנסת ממשיכה בחקיקה בזמן חירום, בעוד הכללים לפעילותה במצבים כאלה נותרים חלקיים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הכנסת בחקיקה בזמן חירום

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

08.06.2026

הכנסת ממשיכה בחקיקה בזמן חירום, בעוד הכללים לפעילותה במצבים כאלה נותרים חלקיים — חקיקה בשעת חירום

על רקע אזעקות, שיבושים בשגרה והשבתת מערכת הלימודים, מתחדדת הביקורת על כך שהכנסת ממשיכה לקדם מהלכים פוליטיים וחקיקתיים גם במצב חירום. במקביל, ניתוח של המסגרת הקיימת מראה כי אף שיש הוראות לגבי מצב חירום, התקנון אינו מסדיר באופן מלא כיצד הכנסת עצמה אמורה לפעול בתנאים כאלה.

היילייטס

כנסת ישראל ממשיכה לפעול במתכונת מוגבלת בזמן חירום ללא הסדרה מספקת לעבודה מרחוק או קיום הצבעות דיגיטליות.
משבר הקורונה חשף חולשות בפיקוח הפרלמנטרי, כאשר הקמת ועדות הכנסת התעכבה עד להתערבות בג"ץ שהגבילה סמכויות חירום ממשלתיות.
אחרי 7 באוקטובר 2023, הממשלה שלטה ב-26 מתוך 28 הצעות חוק שאושרו, והליכי חקיקה מהירים ושימוש בהוראות שעה גברו על פעילות פרלמנטרית שגרתית.

פערים בכללי הפעולה בזמן חירום

כפי שפורסם בגלובס, במאמר של אביטל פרידמן וד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נטען כי דווקא בשעת חירום יש חשיבות מיוחדת לפעילות רציפה של הפרלמנט ולפיקוח אפקטיבי על הממשלה. לפי הכותבים, מצבי חירום נוטים לרכז בידי הממשלה סמכויות רחבות יותר, ולכן היעדר הסדרה מספקת לעבודת הכנסת עלול להחליש עוד יותר את האיזון בין הרשויות.

לדבריהם, אף שבתקנון הכנסת יש פרק העוסק בתפקידי הכנסת וועדותיה בהכרזה על מצב חירום ובהתקנת תקנות לשעת חירום, אין בו התייחסות מספקת לאתגרים המעשיים של עבודת הכנסת עצמה בתנאים חריגים. אחת הדוגמאות המרכזיות היא עבודה מרחוק. כיום אין לכנסת אפשרות מלאה לפעול כך, שכן חוק יסוד: הכנסת קובע כי ישיבות הכנסת יתקיימו במקום מושבה, ורק בנסיבות מיוחדות יו"ר הכנסת רשאי לכנסה במקום אחר לאחר התייעצות עם סגניו.

בנוסף, התקנון מחייב נוכחות פיזית של חברי הכנסת בדיונים ובהצבעות אלקטרוניות, ולכן אינו מאפשר הצבעה מרחוק. במכון הישראלי לדמוקרטיה מצביעים גם על אפשרות של העברת פעילות הכנסת לאתר חלופי, לרבות מתחמים ממוגנים באזור המשכן או במקומות אחרים, כדי לאפשר לפחות כינוסים מצומצמים של גופי הכנסת בזמן חירום ביטחוני או משברים אחרים.

לקחי הקורונה והמלחמה על מאזן הכוחות

משבר הקורונה שימש מבחן בולט ליכולת של הכנסת להמשיך לתפקד בתנאי חירום. הכנסת ה-23 הושבעה במרץ 2020, בדיוק עם תחילת ההגבלות המשמעותיות על תנועה ועבודה, כאשר הוועדות טרם הוקמו והכנסת עדיין לא פעלה באופן מלא. לאחר שבממשלה ביקשו לכלול את הכנסת בין מקומות העבודה שיצמצמו פעילות, היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי הדבר אינו בסמכות הממשלה, והכנסת אף הוגדרה מקום עבודה חיוני.

גם הקמת הוועדה המסדרת ווועדת החוץ והביטחון הזמנית התעכבה עד למתן צו ביניים של בג"ץ, שקבע כי ללא הקמת הוועדה יפקעו חלק מהסמכויות שהוענקו לממשלה בתקנות שעת חירום, ובהן סמכות השב"כ להפעיל אמצעי מעקב דיגיטליים.

לדברי פרידמן ושפירא, גם השבועות הראשונים לאחר 7 באוקטובר 2023 המחישו כיצד הכנסת נחלשת בזמן מלחמה בעוד הממשלה מתחזקת. דיוני יום שלישי במליאה בוטלו בהליך שלא תאם את הקבוע בתקנון, הממשלה שלטה כמעט לחלוטין בחקיקה, ומתוך 28 הצעות חוק שאושרו, 26 היו ממשלתיות ורק שתיים פרטיות. לצד זאת הורחב השימוש בהליכי חקיקה מהירים ובהוראות שעה, בעוד השימוש בשאילתות ובהצעות לסדר היום צומצם באופן חד.

בכתבה קודמת שלנו על השיבושים בשגרת העבודה בעקבות ההסלמה הביטחונית, עסקנו בהנחיות פיקוד העורף ובהשפעת סגירת המסגרות החינוכיות על עובדים ומעסיקים. הדגשנו את אי הוודאות סביב תשלום השכר וההסדרים המשפטיים בתקופה שבה לא הוכרז מצב חירום במשק, לצד פתרונות זמניים כמו היעדרות מוגנת להורים ועבודה מהבית במקומות שבהם הדבר אפשרי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?