בית המשפט בתל אביב מטיל אחריות אישית על דירקטורים בהפרת סימן מסחר

בית המשפט בתל אביב מטיל אחריות אישית על דירקטורים בהפרת סימן מסחר
אחריות אישית לדירקטורים

לאחר הליך משפטי שנמשך 11 שנים, בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי דירקטורים ובעלי מניות בחברת דון ג'ילי יישאו אישית בהשבת רווחים בגין הפרת סימן מסחר. ההכרעה מחייבת את המנהלים יחד עם החברה לשלם 1.06 מיליון שקל לבעלות המותג Beverly Hills Polo Club, ובנפרד מטילה על החברה חיובים נוספים שמקרבים את סך התשלום לכ-3 מיליון שקל.

היילייטס

  • בית המשפט בתל אביב מטיל אחריות נזיקית אישית בסך 1.06 מיליון שקל על שלוה ג'ינלי ואילן רוזן, דירקטורים בדון ג'ילי, בגין שימוש לא מורשה בסימן מסחר.
  • דון ג'ילי חויבה לשלם 1.6 מיליון שקל על אי דיווח יבוא ותוספת 350 אלף שקל הוצאות משפט, מתוך תביעה מקורית של 7 מיליון שקל מהשנה 2020.
  • פסק הדין מהווה תקדים בשוק הקניין הרוחני בישראל, תוך הטלת חיוב אישי על דירקטורים ומסר מחמיר להפרות סימני מסחר, כאשר הדירקטורים שוקלים ערעור.

פרטי פסק הדין והחיובים הכספיים

כפי שפורסם בגלובס, השופטת מיכל עמית-אניסמן קובעת כי שלוה ג'ינלי ואילן רוזן, בעלי החברה המשמשים גם כדירקטורים, נושאים באחריות נזיקית אישית לאחר שהמשיכו להשתמש בסימן המסחר ללא רישיון תקף. פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו Lifestyle Equities ו-Lifestyle Licensing, בעלות המותג Beverly Hills Polo Club, לאחר שלטענתן דון ג'ילי המשיכה לשווק מוצרים ממותגים גם לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים.

בית המשפט קובע כי עם סיום הסכם הרישיון בסוף 2015 היה על מנהלי החברה לחדול כליל מהשימוש במותג. בנוסף לחיוב האישי של 1.06 מיליון שקל, החברה עצמה מחויבת ב-1.6 מיליון שקל בגין אי דיווח על היקף היבוא ויבוא עקיף, וכן בתשלום שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בגובה 350 אלף שקל בשני ההליכים שנוהלו.

התביעה המקורית הוגשה בשנת 2020 על סך 7 מיליון שקל, וההכרעה הנוכחית מתקבלת באופן חלקי. לפי פסק הדין, טענת ההגנה שלפיה אחד המנהלים שימש רק כ"מחסנאי" נדחית, לאחר שבית המשפט קובע כי מדובר בדירקטור פעיל ובשותף שווה בניהול החברה, ולכן הוא נושא באחריות מלאה להפרה.

השלכות לשוק והמשך המאבק המשפטי

בפסק הדין נקבע כי לאחר שהרישיון בוטל, מעמדן של התובעות השתנה מנושות חוזיות לנושות נזיקיות, ולכן קיימת הצדקה להטלת אחריות אישית על מנהלים שקיימו בעצמם את יסודות העוולה. בית המשפט דוחה את הטענה שלפיה מנגנון דמי הרישיון שונה בעל פה לתשלום שנתי קבוע, וקובע כי לא הוצגו לכך ראיות וכי אין לכך היגיון כלכלי.

עו"ד יוסי סיוון, בא כוח התובעות, אומר כי לפסק הדין יש משמעות רחבה לשוק הקניין הרוחני משום שהוא מעביר מסר מרתיע לדירקטורים ולמנהלים שאינם יכולים להסתתר מאחורי החברה במקרים של הפרת סימני מסחר. לדבריו, מדובר בפסיקה עקרונית הן ביחס להשבת רווחים מלאה והן ביחס להטלת החיוב באופן אישי וישיר על דירקטורים.

מנגד, עו"ד אחיקם גריידי, שייצג את הנתבעים, אומר כי רוב התביעה האישית נגד הדירקטורים נדחית וכי הבסיס היחיד לחיובם נשען על העילה הנזיקית. לדבריו, החברה והדירקטורים הפסיקו ייצור והזמנות עתידיות מיד לאחר ביטול ההסכם וחיסלו מלאים קודמים, והוא מוסיף כי הדירקטורים בוחנים הגשת ערעור.

בכתבה קודמת שלנו על פסיקת ההוצאות בתיק של אליהו קנפלר נגד דירקטורים ב-ADN גלובל אקוויטי, סקרנו כיצד בית המשפט דחה את התביעה האישית וחייב את קנפלר בכ-3 מיליון שקל הוצאות. בפסק הדין הודגש כי הטלת אחריות אישית על דירקטורים אינה אוטומטית ודורשת נסיבות חריגות, וכי כשמתברר שלא הייתה הצדקה לייחוס אחריות—יש מקום לפסוק הוצאות ריאליות כדי לצמצם תביעות אישיות חסרות בסיס.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.