ישראל נדרשת להתאים את תפיסת הביטחון לשינוי בכללי הלחימה

ישראל נדרשת להתאים את תפיסת הביטחון לשינוי בכללי הלחימה
ביטחון ישראל משתנה

על רקע עימותים מתמשכים באזור והתרחבות השימוש באמצעי לחימה זולים ומדויקים, גוברת ההערכה כי מאזן הכוחות המסורתי בין מעצמות למדינות קטנות נשחק. הניתוחים שמובאים בתקשורת הבינלאומית מצביעים על השלכות אפשריות לישראל, הן בזירת הלחימה והן בהיערכות האסטרטגית ארוכת הטווח.

היילייטס

  • כתבת הוול סטריט ג'ורנל מציינת שטכנולוגיות כמו רחפנים וטילים מדויקים מצמצמות את הפערים הצבאיים ודורשות מישראל התאמת אסטרטגיות ביטחון.
  • מומחים מצוטטים ב-ARAB NEWS מעריכים שאיראן שומרת על עמידות כלכלית ופוליטית יחסית לסנקציות וללחצים, ועשויה להפיק ויתורים מעימותים ממושכים.
  • סיקור אל ג'זירה ו-BBC מדגיש פער אינטרסים בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו, מה שמגביר אי ודאות בנוגע למדיניות האזורית והשלכותיה על ישראל.

הערכת המומחים על שינוי דפוסי המלחמה

כפי שדווח בוול סטריט ג'ורנל, ניתוח של כתב החוץ ירוסלב טרופימוב גורס כי מלחמות עכשוויות ממחישות שחידושים טכנולוגיים, ובהם רחפנים וטילים מדויקים בעלות נמוכה, מצמצמים פערים בין מדינות קטנות למעצמות צבאיות גדולות.

לפי הניתוח, השימוש הנרחב באמצעים כאלה מקשה על הכרעה מהירה גם כאשר לצד אחד יש יתרון תקציבי וצבאי מובהק. טרופימוב מציין כי עימותים שבהם מעורבות ארה"ב, רוסיה וישראל מראים שכוח צבאי לבדו אינו מבטיח ניצחון, במיוחד מול יריב שמחזיק בחוסן לאומי ובנכונות להמשיך להילחם.

להערכתו, כאשר מדינה או ישות קטנה מפתחת כלים מתאימים ופועלת בנחישות, היא יכולה לאתגר גם שחקנים חזקים ממנה בהרבה. מכאן עולה, לפי הפרשנות, שגם ישראל נדרשת לבחון מחדש את דפוסי ההיערכות שלה מול איומים מתפתחים.

השלכות אזוריות על איראן והמערכת המדינית

בסקירה נוספת שמובאת מתוך ARAB NEWS נטען כי למרות פגיעה בכלכלה האיראנית, הניסיון להביא לקריסת המשטר מבפנים אינו משיג את יעדו בשלב זה. בכתבה מצוטטים מומחים הסבורים כי טהרן ממשיכה להפגין עמידות גם מול סנקציות, פגיעות בתשתיות ולחצים פנימיים.

לפי אותם ניתוחים, ההנהגה באיראן מעריכה שככל שהעימות נמשך, כך עשוי לגדול הסיכוי להשיג ויתורים מדיניים, בין היתר על רקע לוח הזמנים הפוליטי בארה"ב. מנגד, בכתבה מצוין כי היחלשות התמיכה האזורית באיראן עלולה לפגוע ביכולת שלה לשמר לאורך זמן מנופי לחץ דיפלומטיים וכלכליים.

במקביל, באל ג'זירה וב-BBC מוצגת הערכה שלפיה האינטרסים של דונלד טראמפ ובנימין נתניהו אינם חופפים. לפי הדיווחים, טראמפ מבקש התקדמות מדינית מהירה, בעוד שנתניהו נתפס כמי שמפיק תועלת פוליטית מהמשך הלחימה, פער שמחדד את אי הוודאות סביב המשך ההתנהלות האזורית והשלכותיה על ישראל.

בעדכון קודם שלנו על סבב האש הקצר בין ישראל לאיראן תיארנו כיצד ירי טילים איראני לצפון ישראל והאיומים מטהרן על תגובה חריפה יותר החזירו את העימות למרכז הזירה, לצד מסרים סותרים סביב הפסקת האש. עוד ציינו כי במקביל נמשכו ניסיונות בוושינגטון לקדם מסלול של מו"מ עם איראן, כשברקע דרישות להסרת סנקציות ושחרור כספים מוקפאים והערכת פערי אינטרסים בין ארה"ב לישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.