בית המשפט הכלכלי מרחיב את חובות הגילוי בהנפקות גם כלפי מוסדיים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
חובות גילוי בהנפקות למוסדיים

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

לפני 5 שעות

בית המשפט הכלכלי מרחיב את חובות הגילוי בהנפקות גם כלפי מוסדיים — החמרה בגילוי בהנפקות

פסק דין תקדימי של בית המשפט הכלכלי בתל אביב מחדד את אחריותן של חברות המגיעות להנפקה ראשונה בכל הנוגע לחומרים שיווקיים המופצים למשקיעים מוסדיים. ההחלטה עשויה להשפיע על שלב הרוד שואו, שבו נמכר לעיתים רוב המניות בהנפקה, ולקבוע כי גם מצגות ותקצירים כפופים לאיסור על פרטים מטעים.

היילייטס

תמר פטרוליום עומדת בפני תביעה ייצוגית בשל מסמך שיווקי שלכאורה כלל מידע מטעה במשיכת השקעות מוסדיות בהנפקה ב-2017.
בית המשפט קבע כי גם חומרים שיווקיים ברוד שואו מחויבים בגילוי מלא, והכללים אינם מוגבלים לתשקיף לציבור בלבד.
ההחלטה מהווה ציון דרך רגולטורי בשוק ההון, ותגרום להחמרת ההתאמה בין מצגות מוסדיות לבין המידע הרשמי בתשקיף.

החלטת בית המשפט והשלכותיה על הרוד שואו

כפי שדווח בגלובס, השופט מגן אלטוביה אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום ביחס לפרט מטעה לכאורה בהנפקה מ-2017, לאחר שקבע כי קיימת אפשרות סבירה שהמסמך השיווקי שהופץ למוסדיים כלל מידע מטעה. ההליך נוגע למסמך שבו הציגה החברה צפי לחלוקת דיבידנדים מצטברת של 216 מיליון דולר עד סוף 2021.

המשקיעים טוענים כי הצפי הזה היה שיקול מרכזי בהחלטתם להשתתף בהנפקה, אך בפועל לחברה חסרו יותר מ-48 מיליון דולר כדי לעמוד בו, בין היתר בשל כרית ביטחון לטובת מחזיקי איגרות חוב. עוד נטען כי הנהלת החברה ידעה, או הייתה צריכה לדעת, על הפער כבר בזמן הפצת החומר השיווקי, וכי המידע לא נכלל בתשקיף הרשמי.

תמר פטרוליום טענה מנגד כי לא מדובר היה בהתחייבות אלא בתחזית בלבד, וכי משקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים נדרשים לבחון את המידע בעצמם. עם זאת, אלטוביה קובע כי גם אם אין מדובר בהתחייבות לחלוקת דיבידנד, עדיין קיימת אפשרות סבירה להטעיה, וכי החובה לגלות מידע מלא והאיסור לכלול פרט מטעה אינם מוגבלים רק לתשקיף לציבור אלא חלים גם על חומרים המופצים במסגרת רוד שואו.

השפעה אפשרית על שוק ההנפקות בישראל

ההחלטה נושאת משמעות רחבה לשוק ההון המקומי, משום שהשלב המוסדי הוא שלב מרכזי ברבות מהנפקות ה-IPO בישראל, ולעיתים נמכרות בו עד 80% מהמניות. המשמעות המעשית היא שחברות שיבקשו לגייס הון יידרשו להקפיד יותר על התאמה בין המצגות, התקצירים והמסרים למשקיעים מוסדיים לבין המידע המחייב בתשקיף.

בפסק הדין מזהיר אלטוביה כי מצב שבו ניתן לשווק למוסדיים הערכות או סכומים שאינם עומדים בכללי החוק עלול לרוקן מתוכן את חובת הגילוי הנאות, לאפשר עקיפה של מערכת הדיווח הרשמית ולפגוע באמון הציבור בשוק ההון. לצד זאת, הוא מכיר בכך שמוסדיים אינם בהכרח עוברים בפועל על מאות עמודי תשקיף, ולכן מסתמכים גם על חומרים תמציתיים יותר.

עורכי דין בתחום שוק ההון מגדירים את ההחלטה ציון דרך רגולטורי ומשפטי. עו"ד ורו"ח איל נייגר מפרל-כהן ועו"ד מוטי ימין, לשעבר מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, סבורים כי מדובר בהחלטה תקדימית המשתלבת עם מגמה שלפיה גם חומרי שיווק בהנפקה חייבים להתבסס על הגילוי שבתשקיף, ולא לייצר פערי מידע בין הציבור לבין המשקיעים המוסדיים.

בכתבה קודמת שלנו על גל ההנפקות בתל אביב סקרנו את רמת הפעילות החריגה בשוק, עם ריבוי תשקיפים וגיוסים בהיקפים גבוהים לצד הנחות תמחור ביחס ליעדי השווי הראשוניים. הדגש היה על השתתפות משמעותית של הגופים המוסדיים בעסקאות ועל כך שהיצע גדול של הנפקות והפצות עלול להגביל את כושר הספיגה שלהם ולהפעיל לחץ על השוק בטווח הקצר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?