שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים בישראל מצביע על פערים חדים בין התמחויות

שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים בישראל מצביע על פערים חדים בין התמחויות
פערי שכר בין רופאים

מחקר חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונה רחבה של שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים בישראל, על בסיס נתונים הנכונים ל-2023. מהנתונים עולה כי השכר השנתי הממוצע עומד על 772 אלף שקל, כאשר כשליש מההכנסה מגיע ממקורות פרטיים ושני שלישים ממקורות ממשלתיים.

היילייטס

  • רופאים בכירורגיה פלסטית בבתי החולים הממשלתיים מובילים עם שכר ממוצע של כ-1.1 מיליון שקל בשנה, כולל החלק הפרטי הגבוה ביותר.
  • רופאים בפריפריה מרוויחים בממוצע כ-10% יותר מאלה במרכז, הודות למדיניות תמריצים למשיכת כוח אדם לאזורים מרוחקים.
  • הממצאים מעלים שאלות לגבי יעילות קרנות המחקר בהגדלת זמינות הרופאים, ועשויים להאיץ בחינה להגבלתן או ביטולן במערכת הציבורית.

התמחויות מובילות ומקורות ההכנסה

כפי שדווח במחקר של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסם ב-Globes, כירורגיה פלסטית היא ההתמחות שבה הרופאים מרוויחים הכי הרבה, עם עלות שכר ממוצעת של כ-1.1 מיליון שקל בשנה, כ-92 אלף שקל בחודש. בתחום זה גם נרשם החלק הפרטי הגבוה ביותר מתוך ההכנסות.

תחומים נוספים שבהם הרופאים מרוויחים יותר ממיליון שקל בשנה הם דרמטולוגיה, חזה ולב והרדמה. הרופאים המרדימים בולטים בכך שרוב הכנסותיהם מגיעות דווקא ממקורות ציבוריים, שמכניסים להם בממוצע יותר מ-800 אלף שקל בשנה, ולא מרפואה פרטית.

בתחתית הדירוג נמצאים פסיכיאטרים, רופאים פנימיים ונוירולוגים. עם זאת, גם בתוך הרפואה הפנימית נרשם פער נרחב בין תתי ההתמחויות, כאשר קרדיולוגים מכניסים כ-800 אלף שקל בשנה, לעומת אנדוקרינולוגים עם כ-500 אלף שקל בשנה, כ-42 אלף שקל בחודש.

פערים אזוריים ובחינה מחודשת של קרנות המחקר

המחקר מראה גם כי רופאים בפריפריה מרוויחים כ-10% יותר מרופאים במרכז, בשל רמות שכר גבוהות יותר שמוצעות להם. הנתון הזה משקף את מאמצי המערכת למשוך כוח אדם רפואי לאזורים מרוחקים יותר.

חלק ניכר מההכנסות הציבוריות של הרופאים מגיע מ"קרנות המחקר", שמאפשרות להם להישאר בבתי החולים גם בשעות אחר הצהריים. לעיתים קרובות הקרנות אחראיות לסכומים שכמעט משתווים למשכורת הרגילה, אך באוצר מציינים כי הממצאים מעלים סימני שאלה לגבי מידת השגת המטרה של הגדלת זמינות הרופאים במצבי חירום על חשבון הרפואה הפרטית.

לנוכח המסקנות הללו, המחקר עשוי לתמוך בבחינה קרובה של ביטול או הגבלה של קרנות המחקר. מהלך כזה עשוי להשפיע הן על מבנה התגמול של רופאים במערכת הציבורית והן על האיזון בין הפעילות הציבורית לפרטית בענף הבריאות.

בכתבה קודמת שלנו הסברנו כיצד החלטות בפרישה מקרן פנסיה—בחירת תקופת הבטחת הקצבאות ושיעור קצבת השאירים—משפיעות ישירות על גובה ההכנסה החודשית ועל ההגנה הכלכלית למשפחה במקרה של פטירה. הראינו שהגדלת ההגנה לשאירים עשויה להפחית את הקצבה כבר מהחודש הראשון, ולכן נדרשת בחינה של מצב משפחתי, מקורות הכנסה ותנאי הקרן כדי לאזן בין תזרים שוטף לביטחון כלכלי ארוך טווח.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.