תל אביב-יפו מובילה בקבלת כספי קרן הארנונה ל-2025

תל אביב-יפו מובילה בקבלת כספי קרן הארנונה ל-2025
תל אביב מרוויחה בגדול

שנתיים לאחר אישור קרן הארנונה, העיר שהתנגדה לה באופן הבולט ביותר מתבררת בשלב זה כמוטבת המרכזית שלה. עיריית תל אביב-יפו צפויה לקבל כמעט 30 מיליון שקל עבור 2025, נוסף על כ-21 מיליון שקל עבור 2024, בעוד כמה ערים גדולות עוברות לצד המשלם.

היילייטס

  • תל אביב-יפו תקבל כמעט 30 מיליון שקל מקרן הארנונה ל-2025, כשלצידה ירושלים נהנית מ-18 מיליון שקל ועיריות נוספות מסכומים נמוכים יותר.
  • שיעור ההפרשה הגבוה בגין גידול בארנונה שאינה למגורים תרם לכך שחיפה צפויה לשלם לקרן כ-10 מיליון שקל, הסכום הגבוה מבין הערים הגדולות.
  • פוטנציאל ההשפעה של הקרן בשלב זה מוגבל, אך צפויים פערים גוברים והשפעה משמעותית יותר בשל הצטברות הסכומים בשנים הבאות.

תחשיבי הקרן מציבים את תל אביב בראש

כפי שפורסם בנתוני משרד הפנים, תל אביב-יפו היא המרוויחה הגדולה ביותר מתחשיבי קרן הארנונה לשנת 2025, עם מענק של כמעט 30 מיליון שקל. הסכום נגזר ממענקים של כ-30.6 מיליון שקל עבור תוספת יחידות דיור, מול הפרשה של כ-691 אלף שקל בלבד מהגידול בארנונה שאינה למגורים, אף ששיעור ההפרשה שלה עומד על 27.5%.

הקרן, שאושרה במרץ 2023 במסגרת חוק ההסדרים, פועלת כך שכל רשות מקומית מקבלת מענק לפי מספר יחידות הדיור שנוספו בתחומה, ומנגד מעבירה לקרן חלק מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה למגורים. עבור יחידות דיור שנוספו בין 2018 ל-2020 המענק עומד על 1,000 שקל ליחידה, ועבור יחידות שנוספו מ-2021 ואילך המענק עומד על 1,850 שקל ליחידה, כאשר התשלום נעשה שלוש שנים לאחר שנת הייחוס.

לפי הנתונים, בתל אביב נוספו 4,973 דירות בשנת 2022 ועוד 5,642 דירות בשנת 2021, נתונים שמזכים אותה לבדם בכמעט 20 מיליון שקל. הסכום הנמוך יחסית שהיא מפרישה נובע ככל הנראה מהוראה בחוק שלפיה גידול חריג של יותר מ-20% בהכנסות מארנונה שאינה למגורים אינו נכלל במלואו בבסיס החישוב. גם ירושלים בולטת בצד הנהנות, עם מענק של כ-18 מיליון שקל ל-2025, לאחר שהפרישה כ-11.5 מיליון שקל וקיבלה מענקים של כ-29.5 מיליון שקל, בין היתר בזכות 7,490 דירות שנוספו בה בשנת 2022 ושיעור הפרשה של 20% בלבד.

בית שמש צפויה לקבל כ-11.3 מיליון שקל, בת ים כ-10.7 מיליון שקל, נתניה וראשון לציון כ-9.5 מיליון שקל כל אחת, רמת גן כ-8.9 מיליון שקל, אשקלון כ-7.8 מיליון שקל ובאר שבע כ-7.3 מיליון שקל. ב-2024 קיבלו תל אביב-יפו, ירושלים ובית שמש כ-21 מיליון שקל, 15 מיליון שקל וכ-9 מיליון שקל בהתאמה.

השפעה מוגבלת כעת, אך פערים בין ערים גדולות

בצד המשלם בולטת חיפה, שנדרשת להעביר לקרן כ-10 מיליון שקל עבור 2025. ההפרשה שלה מהכנסות ארנונה שאינה למגורים מסתכמת בכ-15.8 מיליון שקל, בעוד שהמענקים שהיא זכאית להם בגין תוספת של 1,375 דירות בשנת 2022 עומדים על כ-5 מיליון שקל בלבד, מה שמציב אותה עם התשלום הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות.

גם פתח תקווה נדרשת להעביר לקרן כ-4.6 מיליון שקל, אשדוד כ-2.2 מיליון שקל, חולון כ-1.2 מיליון שקל, ויהוד-מונוסון כ-431 אלף שקל. שיעור ההפרשה הגבוה של 27.5% תורם לחלק מהחיובים הללו, במיוחד ברשויות עם גידול משמעותי בהכנסות מארנונה שאינה למגורים.

למרות הפערים בין הנהנות למשלמות, הסכומים עדיין נחשבים קטנים יחסית לתקציבי הרשויות. תקציבי 2026 של תל אביב-יפו ושל ירושלים עומדים על כ-10 מיליארד שקל כל אחת, תקציב חיפה על כ-4.2 מיליארד שקל, תקציב ראשון לציון על כ-3 מיליארד שקל, תקציב פתח תקווה על כ-2.9 מיליארד שקל ותקציב בית שמש על כ-1.15 מיליארד שקל. עם זאת, מאחר שתחשיבי הקרן הם מצטברים, היקפי ההעברות בין הרשויות צפויים לגדול בשנים הבאות.

בהמשך לנתוני שוק הדיור בישראל שדיווחנו עליהם בעבר, נרשמה האטה במכירות הדירות בפברואר–אפריל 2026 לצד היצע כמעט יציב של דירות חדשות לא מכורות (כ-84 אלף). צוין כי ירושלים, תל אביב וחיפה הובילו בהיקפי העסקאות וההיצע, על רקע חולשה בביקוש והתאמת קצב הבנייה של היזמים למציאות של מכירות חלשות יותר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.