ישראל ניצבת בפני סיכונים אסטרטגיים מהסכם הפסקת האש עם איראן

ישראל ניצבת בפני סיכונים אסטרטגיים מהסכם הפסקת האש עם איראן
סיכון אסטרטגי לישראל

הפסקת האש בין איראן לארה"ב מציבה את ישראל בפני מציאות מדינית וביטחונית חדשה, בזמן שוושינגטון בוחרת במסלול של הסדרה במקום המשך לחץ. במוקד אי הוודאות עומדת השאלה אם המהלך יוביל להסכם קבע עם מגבלות ממשיות, או יעניק לטהרן זמן לשקם את תוכניות הגרעין והטילים שלה.

היילייטס

  • ישראל נאלצת להתאים את עצמה לגישת הפסקת האש שמוביל הממשל האמריקאי, חרף רצונה להמשיך לחץ על איראן.
  • להפסקת הלחץ קיימת סכנה שיאפשר לאיראן זמן ומשאבים לשיקום תוכניות הגרעין והטילים, ולסיוע עתידי לחיזבאללה.
  • בשלב זה ייתכן הקלה חלקית בסנקציות ושחרור נכסים איראניים, אך לא מדובר בזרם כספים מיידי לכלכלה האיראנית.

הערכת הסיכונים והשלב הבא במו"מ

כפי שפורסם בגלובס, פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, אומר כי ישראל הייתה מעדיפה להמשיך את הלחץ הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי על איראן, אך נאלצת להתאים את עצמה לקו האמריקאי כל עוד U.S. בוחרת בהפסקת אש ובהסדרה. לדבריו, למרות הפער בין האינטרסים, אין בכך בהכרח סימן לנטישת ישראל, אלא ביטוי למורכבות היחסים בין בעלות הברית.

שמיר מציין כי מוקדם להשוות בין ההסכם הנוכחי להסכם שעליו חתם ממשל ברק אובמה, משום שההסכם הנוכחי מתואר כהסכם מסגרת להפסקת פעולות איבה ולהתחלת משא ומתן, ולא כהסכם גרעין מפורט עם מנגנוני פיקוח והגבלות. להערכתו, המבחן המרכזי יהיה בתום 60 הימים, אז יתברר אם ניתן להגיע להסכם קבע ומה יכלול אותו.

באשר לטענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסכל את ההסכם ברגע האחרון, שמיר אומר שקשה לדעת מה התרחש מאחורי הקלעים. עם זאת, הוא מדגיש כי כאשר הנשיא האמריקאי מחליט על שינוי כיוון אסטרטגי, מרחב ההשפעה של ישראל נותר מוגבל.

השלכות אזוריות על ישראל, לבנון ואיראן

לדברי שמיר, הסכנה המרכזית עבור ישראל היא שהפסקת הלחץ תעניק לאיראן זמן, משאבים וחופש פעולה לשקם את תוכניות הגרעין והטילים שלה. אם בהמשך לא ייקבעו מגבלות משמעותיות על התוכנית הגרעינית, ישראל עלולה לעמוד בעתיד מול איום חמור יותר.

בהיבט הלבנוני, הוא מעריך כי הפחתת הלחץ על איראן עשויה לאפשר לה להשקיע מחדש בשיקום ובחיזוק חיזבאללה. עם זאת, לדבריו, הארגון ספג מכה קשה בשנים האחרונות, ולכן גם במקרה של הזרמת משאבים יידרשו לו שנים כדי לשחזר את יכולותיו.

שמיר אינו סבור שאיראן מוותרת בפועל על נשק גרעיני, גם אם הנשיא דונלד טראמפ טוען אחרת. להערכתו, המשטר האיראני רואה בתוכנית הגרעין נכס אסטרטגי מרכזי וביטוח חיים, ולכן ייתכנו לכל היותר פשרות טקטיות, עיכובים או מגבלות זמניות, ולא ויתור מהותי על היכולת הגרעינית.

גם בצד הכלכלי הוא מזהיר מפני פרשנות מרחיבה מדי, ומציין כי ייתכן שחלק מהסנקציות יוקלו ונכסים איראניים יופשרו, אך בשלב הנוכחי לא מדובר בהכרח בזרם כספים מיידי ודרמטי. לדבריו, מצבה הכלכלי של איראן נותר קשה מאוד, והשאלה המרכזית מבחינת ישראל היא כיצד למנף את הנזק שכבר נגרם לתוכניות הגרעין, הטילים ומערך השליחים של טהרן.

בכתבה קודמת שלנו על ההתקדמות במגעים בין ארה"ב לאיראן בתיווך קטאר, תיארנו גיבוש של הסכם מסגרת ל-60 יום הכולל הפסקת אש, פתיחת מצר הורמוז והתחייבות איראנית שלא לקדם נשק גרעיני, לצד מחלוקות שנותרו סביב אורניום מועשר, טילים ושלוחות אזוריות. בנוסף הובהר כי לפי המתווה איראן לא צפויה לקבל מזומן, אלא גישה מוגבלת לרכישת תרופות ומזון מכספים שמוחזקים בקטאר, כששחרור נכסים מוקפאים יותנה בהסדרה עתידית של מאגרי האורניום.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.