הסכם U.S.-איראן מעורר חשש בישראל מפני חיזוק המשטר והעמקת השפעתו בלבנון

הסכם U.S.-איראן מעורר חשש בישראל מפני חיזוק המשטר והעמקת השפעתו בלבנון
הסכם שמעורר דאגה

מזכר ההבנות בין U.S. לאיראן מציב מחדש את שאלת המחיר האסטרטגי של הקלה על טהרן, בזמן שבישראל נבחנות השלכותיו על הזירה האזורית ועל מאזן ההרתעה. בעיני גורמי ביטחון לשעבר, עצם המבנה הזמני של ההסדר ודחיית הדיון בסוגיות הגרעין מגבירים את אי-הוודאות דווקא בשלב שבו איראן עשויה לקבל הקלה כלכלית ומדינית.

היילייטס

  • אישור מזכר ההבנות בין U.S. לאיראן צפוי להזרים למשטר האיראני מיליארדי דולר מיידית ולשפר את יצוא הנפט האיראני.
  • ארגון חיזבאללה צפוי לזכות לחסינות והכרת מעמד איראן בלבנון תתחזק, ללא מגבלות אפקטיביות על פרוקסי או טילים בליסטיים.
  • מבנה ההסדר מעניק לאיראן יתרונות מיידיים בעוד התמורה ל-U.S. נותרת עתידית ולא ודאית, מה שמחליש את מנופי הלחץ האמריקאיים.

ביקורת על מבנה ההסדר והוויתורים המוקדמים

כפי שדווח בגלובס, מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית ולשעבר ראש המל"ל, מגדיר את מזכר ההבנות כהסכם ביניים ולא כהסדר סופי, ולכן לדבריו עדיין לא ניתן להשוותו באופן מלא להסכם אובמה כל עוד הסוגיות המרכזיות, ובראשן הגרעין, אינן סגורות.

לדבריו, גם בלי להמתין להסכם הקבע, כבר עתה קיימות בירושלים סיבות כבדות לדאגה. בן שבת טוען כי כל הסכם עם איראן מעניק למשטר לגיטימיות, מחזק את שרידותו ומספק לו תקווה ומשאבים לשיקום, לאחר תקופה של מצוקה כלכלית קשה שהגבירה גם את הלחץ הפנימי עליו.

בן שבת מוסיף כי מזכר ההבנות צפוי, לדבריו, להזרים למשטר האיראני מיליארדי דולרים כבר בתחילת התהליך, לצד הכנסות אפשריות נוספות מיצוא נפט איראני. עוד הוא מזהיר כי דחיית הדיון בסוגיות הגרעין לשלב מאוחר יותר עלולה לפעול לטובת טהרן, כאשר מנופי הלחץ הצבאיים והכלכליים של U.S. יהיו חלשים יותר.

בהערכתו, הסדר הדברים שנקבע יוצר מצב שבו U.S. מעניקה לאיראן תמורה מיידית, בעוד שהתמורה שוושינגטון אמורה לקבל נותרת עתידית ולא ודאית. על רקע זה הוא מעריך כי טהרן לא תמהר להגיע להסכמות בסוגיות המורכבות של הגרעין, במיוחד כאשר היא מביאה בחשבון את לוח הזמנים הפוליטי ב-U.S..

השלכות אזוריות, לבנון ומעמד U.S.

בן שבת מציג את הכללת הזירה הלבנונית במסגרת ההסכם כמהלך שמשרת את איראן, משום שלדבריו הוא עשוי להעניק לחיזבאללה חסינות ולחזק את ההכרה במעמדה של טהרן כשחקנית בלבנון. לדבריו, במקום לפרק את אחיזת איראן בארגוני הפרוקסי שלה, ההסדר עלול דווקא להדק אותה, בזמן שלבנון נזקקת להסרת החסות האיראנית.

עוד הוא מציין כי, ככל הידוע לו, אין בהסכם התייחסות לסוגיית הטילים הבליסטיים, אף שמדובר לדבריו באיום אסטרטגי לא רק על המזרח התיכון אלא גם על אירופה. במקביל, הוא סבור שהתנהלות ממשל טראמפ סביב ההסכם מצטיירת באזור כלהיטות להגיע להבנות כמעט בכל מחיר, דבר שעלול לפגוע במעמד U.S. ולעודד מדינות במזרח התיכון לחפש רשתות ביטחון חלופיות.

בהתייחסות להשלכות על ישראל, בן שבת אומר כי ישראל תצטרך לפעול לפי צורכי ביטחונה במעשים ולא בהצהרות. הוא מוסיף כי להערכתו איראן אינה צפויה לוותר על נשק גרעיני, גם אם בטווח הקצר שלאחר החתימה היא עשויה לנהוג באיפוק, משום שהמשטר רואה ביכולת גרעינית צורך הכרחי להגנה על שרידותו.

לסיכום, בן שבת קובע כי התמונה הרחבה חשובה מן הפרטים הבודדים: המשטר באיראן מקבל, לדבריו, חבל הצלה ותנאים לשיקום יכולותיו, אף שלשיטתו ההישגים הצבאיים שנצברו מולו יכלו לאפשר ל-U.S. להשיג תוצאה טובה יותר.

בכתבה קודמת שלנו על הסכם המסגרת להפסקת אש בין ארה"ב לאיראן, הסברנו כי מדובר במתווה זמני שנועד לפתוח חלון של כ-60 יום למו"מ, ולא בהסכם גרעין מלא עם מנגנוני פיקוח והגבלות. ציינו אז שהסיכון המרכזי מבחינת ישראל הוא שהפחתת הלחץ תאפשר לטהרן זמן ומשאבים לשיקום תוכניות הגרעין והטילים ולחיזוק שלוחותיה, לצד אפשרות להקלות מוגבלות בסנקציות שאינן בהכרח זרם מזומנים מיידי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.