ישראל מזהה התרחקות מיעדי הגרעין בעסקת ההבנות בין U.S. לאיראן

ישראל מזהה התרחקות מיעדי הגרעין בעסקת ההבנות בין U.S. לאיראן
ישראל מתרחקת מהיעדים

לקראת חתימת מזכר הבנות חדש בין U.S. לאיראן ביום שישי, בישראל גוברת ההערכה כי ארבעת היעדים שהציב בנימין נתניהו לשיחות אינם קרובים למימוש. במקביל, בטהרן מציגים את פתיחת מצר הורמוז כמוקד המרכזי של ההבנות, לצד אפשרות לגביית תשלומים על מעבר ספינות לאחר 60 יום.

היילייטס

  • טיוטת מזכר ההבנות בין U.S. לאיראן אינה כוללת הוצאת כ-440 ק"ג אורניום מועשר ל-60% או פירוק תשתית ההעשרה האיראנית.
  • איראן מתכננת לשוב לגבות תשלומים על מעבר במצר הורמוז בעוד 60 יום, מה שעשוי לספק לה יתרון כלכלי משמעותי ולהשפיע על תנועת הספנות.
  • ההבנות מתמקדות בפתיחת מצר הורמוז וממשיכות משא ומתן בשלבים, אך מוותרות על דרישות ישראל למגבלות גרעין, טילים ושלוחים.

פער בין דרישות ישראל למזכר המתגבש

כפי שדווח ב-Ynetnews, מזכר ההבנות המתגבש מעביר את המוקד האמריקאי מהדרישות הרחבות שהציבה ישראל לעבר פתיחה מחדש של מצר הורמוז והמשך משא ומתן בשלבים. לפי התיאור בכתבה, הנשיא דונלד טראמפ משבח את המהלך, בעוד שבישראל רואים בו ויתור על יעדים מהותיים בתחום הגרעין, הטילים והשלוחים האזוריים של איראן.

נתניהו מונה בשבוע שעבר ארבע דרישות ישראליות, הוצאת החומר המועשר, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלת ייצור הטילים והפסקת התמיכה בארגוני שלוח. אולם לפי הפרטים שפורסמו, מזכר ההבנות אינו מבטיח בפועל את הוצאת כ-440 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60%, וגם אינו כולל פירוק של תשתית ההעשרה בתוך איראן.

טראמפ אף אומר בריאיון ל-The New York Times כי איראן תהיה מוגבלת להעשרה ברמה נמוכה שלא תוכל לשמש לצורכי צבא, עמדה שמשאירה את עצם תשתית ההעשרה על כנה. גם סוגיית הפיקוח נותרת מוגבלת, כאשר האחריות אמורה להיות בידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולא תחת פיקוח אמריקאי ישיר.

גם שני הסעיפים האחרים שישראל ביקשה לקדם, טילים בליסטיים ומימון שלוחים, אינם נכללים עוד בליבת המגעים. לפי הכתבה, איראן סירבה לדון בהם, ו-U.S. לא התעקשה להותירם על סדר היום, אף שישראל ביקשה לשלבם בכל הסכם עתידי.

השלכות אזוריות וכלכליות סביב מצר הורמוז

סוכנות הידיעות האיראנית פארס מדווחת, מפי "מקור מיודע", כי ההבנות הסופיות מאשרות את זכויות איראן ועומאן במצר הורמוז וכי טהרן מתכננת לשוב לגבות תשלומים על מעבר ימי לאחר תקופה של 60 יום. לפי הניסוח שצוטט, ספינות יקבלו מעבר חופשי רק לתקופה מוגבלת, ולאחר מכן איראן מבקשת ליהנות מהכנסות שינבעו מתנועת השיט לצורכי פיתוח כלכלי ושירותי בטיחות, ניווט, סביבה וביטוח.

בכתבה נטען כי איראן הפכה את השליטה במצר הורמוז לכלי המיקוח המרכזי שלחץ על וושינגטון להתקדם להבנות, בסיוע דיפלומטי מצד קטאר, פקיסטן וטורקיה. מנקודת המבט הישראלית המתוארת בטקסט, ההסכם נראה כרע במיוחד משום שהוא עשוי לספק לטהרן זמן, הקלות אפשריות בסנקציות ויתרון כלכלי, מבלי להשיג כניעה איראנית או מגבלות קבועות ומהותיות.

דן שפירו, לשעבר שגריר U.S. בישראל ובכיר בפנטגון בתקופת הנשיא ג'ו ביידן, מותח ביקורת חריפה על המהלך וטוען כי המלחמה עם איראן הייתה טעות שחיזקה את המשטר בטהרן והחלישה את עמדות ישראל ו-U.S.. לדבריו, ההישג המרכזי היחיד של מזכר ההבנות הנוכחי הוא פתיחה מחדש של מצר הורמוז, אך גם הישג זה מוטל בספק משום שהמצר היה פתוח עוד לפני המלחמה.

שפירו מוסיף כי בשלב זה אין למעשה הסכם גרעין ממשי, אלא רק הסכמה להמשיך במשא ומתן על מאגר האורניום המועשר מאוד ועל הקפאת ההעשרה. להערכתו, גם אם ייחתם הסכם סופי, הוא עלול להיות חלש מהסכם שהיה יכול להתגבש באמצעים דיפלומטיים לפני המלחמה, תוך הותרת סוגיות הטילים הבליסטיים, השלוחים האזוריים והתחזקות המשטר האיראני מחוץ למסגרת הפתרון.

בכתבה קודמת שלנו על מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הדגשנו כי מדובר במתווה ביניים וזמני, שמעניק לטהרן יתרונות מיידיים בעוד שהסוגיות המרכזיות—ובעיקר הגרעין—נדחות להמשך המו"מ. עוד ציינו שהקלה בלחץ על איראן עלולה לתרגם במהירות לרווח כלכלי ומדיני, לחיזוק שלוחות אזוריות ולהשארת סוגיות כמו טילים בליסטיים מחוץ למסגרת מחייבת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.