מדד תשומות הבנייה בישראל ממשיך לעלות ומכביד על יזמים ורוכשי דירות

מדד תשומות הבנייה בישראל ממשיך לעלות ומכביד על יזמים ורוכשי דירות
מדד הבנייה שוב עולה

התייקרות עלויות הבנייה למגורים בישראל נמשכת במאי 2026 ומעמיקה את הלחץ על ענף הדיור, לאחר יותר משנתיים כמעט ללא בלימה במדד. העלייה המצטברת ב-12 החודשים האחרונים מגיעה ל-3.5%, בעוד שבחמש השנים האחרונות זינק המדד ביותר מ-20%.

היילייטס

  • מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.6% במאי 2026 וב-2.2% מתחילת השנה, משקף קצב שנתי של 5.28%.
  • עליית המדד נובעת ממחסור בכוח אדם בשל המלחמה והחרם הטורקי, כאשר שכר העבודה מהווה 43% מהמדד ועלותו עלתה ב-3% ב-2026.
  • 21% מעסקאות הקבלנים כוללות הטבות מימון ופטור מהצמדה למדד, כך שהקבלנים סופגים חלק מההתייקרות בעלויות.

נתוני מאי והגורמים המרכזיים לעלייה

כפי שדווח בגלובס, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים עולה ב-0.6% במאי 2026, ומשלים עלייה של 2.2% מתחילת השנה. הקצב השנתי המשתקף מהעלייה מתחילת 2026 מגיע ל-5.28%, רמה שאם תימשך תהפוך את השנה לגבוהה ביותר מאז 2021.

מדד התשומות משקף את השינוי החודשי בהוצאה על חומרים ושירותים המשמשים לבניית מגורים, והוא נחשב למדד מרכזי בענף משום שחוזי ביצוע והתקשרויות שונות מוצמדים אליו. לפי הנתונים המובאים בכתבה, עבור דירה בעלות בנייה של מיליון שקל מדובר בהתייקרות של כ-200 אלף שקל מאז 2021, מהם 35 אלף שקל בשנה האחרונה.

הכתבה קושרת את העלייה המתמשכת ישירות להשפעות מלחמת "חרבות ברזל". עצירת כניסתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים לישראל יצרה מחסור חריף בכוח אדם, ובהמשך הוחלפו רבים מהם בעובדים זרים שעלות העסקתם גבוהה יותר, בין היתר בשל הוצאות לינה ותנאים נלווים.

במקביל, החרם הטורקי על סחורות לישראל מאז סוף 2024 פוגע באחד ממקורות האספקה המרכזיים של חומרי בנייה, ומחזיק את מחירי הסחורות ברמה גבוהה. השילוב בין עליית עלויות העבודה לבין התייקרות חומרי הבנייה ממשיך, לפי הכתבה, לתדלק את המדד גם כאשר שער הדולר יורד בחדות.

השפעה על יזמים, קבלנים ורוכשי דירות

למרות היחלשות הדולר לרמה של כ-2.91 שקלים, רכיב שכר העבודה נותר הדומיננטי במדד ומהווה כמעט 43% ממנו, ולכן הירידה במטבע האמריקאי אינה מספיקה כדי לבלום את ההתייקרות. לפי נתוני הלמ"ס המצוטטים בכתבה, מחירי שכר העבודה עלו ב-9.1% בשנת 2025 וב-4.8% בשנת 2024, וב-2026 נוספה כבר עלייה של 3%.

גם מחירי החומרים והמוצרים ממשיכים לעלות, עם עלייה של 0.3% במאי ו-1.3% באפריל, כך שמתחילת השנה נרשמת בהם עלייה של 1.7%. בענף טוענים כי אפילו נתוני שכר העבודה הרשמיים אינם משקפים במלואם את ההתייקרות בפועל, ובכתבה מוזכרת גם עתירה שהגישה דניה סיבוס נגד הלמ"ס בנושא משקולות המדדים.

השפעת המדד על רוכשי הדירות אינה חד-משמעית כפי שהייתה בעבר, משום שמאז יולי 2022 רק 40% ממחיר דירה חדשה מוצמד למדד תשומות הבנייה. עם זאת, לפי החישוב המובא בכתבה, דירה שנרכשה אז במחיר של 2 מיליון שקל התייקרה מאז בכ-92 אלף שקל בשל ההצמדה, אף שהסכום בפועל עשוי להיות נמוך יותר משום שהעלייה נפרסה על פני תקופה.

בצד השני של העסקה, יזמים וקבלנים מתמודדים עם עלויות בנייה עולות, מכירות חלשות והוצאות מימון כבדות. לפי סקירת אגף הכלכלן הראשי באוצר לאפריל 2026, 21% מעסקאות הקבלנים בשוק החופשי כוללות הטבות מימון, ורבות מהן כוללות גם פטור מהצמדה למדד, כך שחלק הולך וגדל מההתייקרות נספג אצל הקבלנים עצמם.

בכתבה קודמת שלנו על תיקון 163 לחוק התכנון והבנייה הסברנו כיצד יזמי נדל"ן מטמיעים ממ"דים גדולים יותר, לעיתים עם שירותים או חדר רחצה, גם בפרויקטים שכבר היו בתכנון מתקדם. ציינו שהמהלך עשוי לשפר את כדאיות הפרויקט ולבדל דירות בשוק חלש, אך במקביל להגדיל את שטח הדירה ולהוביל לעליית מחיר של כמה אחוזים—תוספת שמתחברת ישירות ללחצי העלויות בענף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.