קרנות הגידור בנאמנות מרחיבות נכסים, אך חקיקה ורמת הגידור מציבות סיכון לענף
שלוש שנים לאחר השקת קרנות הגידור בנאמנות, המוצר צומח במהירות בשוק ההון הישראלי ומנהל נכסים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל. לצד תשואות חזקות בחלק מהקרנות ודמי ניהול גבוהים, הענף עדיין נבחן בעיקר בשוק עולה ומתמודד עם אי-ודאות רגולטורית לקראת אפריל 2027.
היילייטס
- קרנות הגידור בנאמנות הציגו גידול שנתי של כ-100% בנכסים, עם תשואה ממוצעת של 128% בשלוש שנים, למרות שהיקפן פחות מ-1% מהענף הכולל.
- קרנות הדגל כמו הראל מולטי-סטרטג'י הניבו 266% בשלוש שנים, אך חלק מהקרנות נושאות חשיפה מנייתית של עד 100% ודמי ניהול גבוהים (1.5%-2% ועוד 20% מהרווחים).
- אי-ודאות רגולטורית מאיימת על הענף: אם החקיקה לא תאושר עד אפריל 2027 הקרנות יידרשו להתפרק, ובנק ישראל מזהיר מהסיכון ליציבות הפיננסית.
ביצועים חזקים וצמיחה מהירה בשוק המקומי
כפי שדווח בגלובס, קרנות הגידור בנאמנות הופכות בשנים האחרונות לאחד ממוצרי ההשקעה הבולטים בשוק המקומי, עם גידול שנתי של כ-100% בנכסים המנוהלים. אף שהיקף הנכסים עדיין מהווה פחות מ-1% מענף קרנות הנאמנות כולו, בבתי ההשקעות מעריכים כי התחום יכול להתרחב לעשרות מיליארדי שקלים בעתיד.הקרנות פועלות מאז אפריל 2023 מכוח הוראת שעה של רשות ניירות ערך, ומציעות לציבור הרחב גישה לאסטרטגיות המזוהות עם קרנות גידור מסורתיות, אך תחת פיקוח ושקיפות גבוהים יותר. בניגוד לקרנות פרטיות המיועדות למשקיעים כשירים, כאן ניתן להיחשף למוצר גם בהשקעה של מאות שקלים, ובמקביל ליהנות מדחיית מס עד למועד הפדיון.
בדיקת התשואות מעלה כי מתוך 46 קרנות פעילות, כשליש הן קרנות מנייתיות עם היסטוריה של שלוש שנים. לפי נתוני מיטב שצוטטו בבדיקה, התשואה הממוצעת שלהן עומדת על 128% ברוטו בשלוש שנים, לעומת 135% במדד ת"א 125 באותה תקופה. הראל מולטי-סטרטג'י מובילה עם תשואה של 266% בשלוש שנים ו-80% בשנה האחרונה, אחריה מיטב לונג שורט מניות עם 190% וילין לפידות מולטי-סטרטג'י עם 169%.
בבתי ההשקעות מסתמכים גם על מנהלי השקעות בולטים מענף הגידור הקלאסי כדי לבדל את המוצר ולמשוך משקיעים. עם זאת, השונות בביצועים ניכרת, וקרנות עם חשיפה לחו"ל או לאג"ח מציגות תשואות נמוכות יותר, בין היתר בשל השפעת המטבע ואופי הנכסים.
מבחן הירידות והסיכון הרגולטורי
לצד הצמיחה, הענף מתמודד עם ביקורת על רמת הגידור בפועל ועל מבנה התמריצים שלו. הקרנות מאמצות מודל תגמול יקר יחסית, עם דמי ניהול של 1.5% עד 2% מהנכסים ועוד 20% מהרווחים, ומבקרים בענף טוענים כי בחלק מהמקרים מדובר בחשיפה מנייתית גבוהה מאוד, שלעתים מגיעה ל-100% ואף מעבר לכך.בכירים בשוק מציינים כי המבחן המרכזי של הקרנות עדיין לא מגיע, משום שהמוצר פועל מאז הקמתו בסביבה של שוק עולה. לטענתם, רק כאשר המגמה תתהפך יהיה ניתן לבחון אם הקרנות אכן מספקות רכיב גידור מהותי, או שהן פשוט מגבירות את החשיפה לעליות וגם לירידות.
מעל הענף מרחפת גם אי-ודאות חקיקתית. הוראת השעה שעל בסיסה הושק המוצר כבר הוארכה פעם אחת, אך לא ניתן להאריכה שוב, ואם הליך החקיקה בכנסת לא יושלם, הקרנות עלולות להידרש להתפרק באפריל 2027 ולהחזיר את הכספים למשקיעים.
ועדת הכספים אמורה בשבועיים הקרובים להקריא ולהצביע על יתרת סעיפי החוק, במטרה לקדם אותו לקריאה שנייה ושלישית לפני סיום מושב הקיץ ביולי. בבנק ישראל מזהירים כי הסיכון בתחום עלול להגיע לרמה של איום על היציבות הפיננסית, במיוחד אם יתפתחו בעתיד מבני השקעה ממונפים ומורכבים יותר, ולכן הדיון סביב הסדרת הענף נותר מרכזי לצמיחתו.
ברשות ניירות ערך פרסמנו בעבר על הדוח הסופי לרפורמה בדיווחי החברות הציבוריות, שנועדה לצמצם עומס מידע ולהתמקד בגילוי מהותי למשקיעים באמצעות קיצור ופישוט הדוחות ושינוי מבנה הדיווח התקופתי. במסגרת ההמלצות נכלל גם מעבר לפורמטים דיגיטליים (כמו iXBRL/Excel/HTML) ושינויים בכללי הדיווח המיידי והגילוי על שכר ועמלות — מהלך שמחדד את תפקיד השקיפות והפיקוח בשוק המקומי.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto