רשות החדשנות מזהירה מירידה בהקמת סטארט-אפים בישראל על רקע קיפאון מבני בהייטק
תעשיית ההייטק הישראלית מציגה בשנה האחרונה נתוני אקזיטים חזקים, אך במקביל מתמודדת עם האטה מבנית בכמה ממנועי הצמיחה שלה. לצד העלייה בתוצר, ברשות החדשנות מצביעים על ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים, שחיקה בתעסוקת המחקר והפיתוח ולחצים גוברים על כדאיות הפעילות המקומית.
היילייטס
- רשות החדשנות השקיעה כ-2 מיליארד שקל בשנה בסטארט-אפים ובחברות צמיחה, אך מזהירה מירידה משמעותית בהקמת סטארט-אפים חדשים בישראל.
- נרשמה ירידה של 6.5% במספר עובדי המחקר והפיתוח, וההון מגיוסי השקעות זורם בעיקר לחברות בשלות ולא למיזמים צעירים.
- מותג 'סטארט-אפ ניישן' נשחק, המשק בוחן פיזור סיכונים והמשך הפעילות בישראל, ונדרש שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הפרטי לממשלה לשיקום הביטחון והצמיחה.
אתגרי הצמיחה והשקעות המדינה
כפי שדווח בגלובס, כרם נבו, סמנכ"לית הצמיחה ברשות החדשנות, אמרה בכנס TECH IL כי רשות החדשנות משקיעה כ-2 מיליארד שקל בשנה בסטארט-אפים ובחברות צמיחה, מה שמציב אותה כאחת מקרנות המימון הגדולות בישראל. לדבריה, פעילות הרשות אינה מסתכמת במענקים, אלא כוללת גם עיסוק במדיניות שנועדה לשפר את סביבת הפעילות העסקית, ובהם מיסוי, רגולציה והון אנושי.נבו מתארת את השנה האחרונה כאחת הטובות להייטק הישראלי במונחי אקזיטים, גם ללא עסקאות ענק דוגמת Wiz ו-CyberArk. עם זאת, היא אומרת כי מתחת לנתונים החזקים נמשך קיפאון מבני, הכולל ירידה של 6.5% במספר עובדי המחקר והפיתוח וירידה בכמות הסטארט-אפים שקמים בישראל.
לדבריה, גם מבנה הגיוסים משתנה, כאשר ההון מופנה יותר לחברות שכבר הוכיחו צמיחה ופחות למיזמים בשלבים מוקדמים. נבו מוסיפה כי שלושה כוחות מרכזיים מעצבים מחדש את תנאי השוק, שער החליפין, הגיאו-פוליטיקה והבינה המלאכותית, וכי יציאה של טאלנטים ישראלים לחו"ל מחריפה עוד יותר את הלחץ על המערכת.
שחיקת המותג הישראלי והשלכות על הענף
במהלך הכנס העלתה נבו ספקות לגבי היתרון היחסי של חברות ישראליות, על רקע פגיעה במותג "סטארט-אפ ניישן" ושאלות מצד השוק על יציבותה של ישראל כבסיס לפעילות ארוכת טווח. היא הציגה גם שיקול כלכלי רחב יותר, האם משתלם להמשיך לפעול כחברה ישראלית או שיש צורך גובר בפיזור סיכונים.לפי נבו, התרחיש החיובי עבור הענף כולל שיתוף פעולה הדוק יותר בין המגזר הפרטי למדינה, עיגון חברות בישראל ושיקום המותג המקומי. מנגד, בתרחיש שלילי יותר, הזהות הישראלית של החברות נשחקת והפעילות הטכנולוגית ממשיכה לזלוג החוצה.
בהקשר זה היא מציגה את רשות החדשנות כגשר בין הממשלה להייטק, בין היתר באמצעות מענקים לאחר 7 באוקטובר, השקעות בגופים מוסדיים או בקרנות הון סיכון ישראליות, וכן קידום תמריצי מס ורפורמות. לשיטתה, שיח ישיר יותר בין התעשייה לממשלה נדרש כעת כדי לשקם אמון שנפגע ולבסס יציבות רגולטורית ומיסויית שתאפשר לסטארט-אפים לצמוח בישראל.
בכתבה קודמת שלנו סקרנו את כנס TECH IL ואת מוקדי הדיון המרכזיים שבו: השפעת הבינה המלאכותית על הענף, פעילות בסייבר ובדיפנס-טק, מגמות מיזוגים ורכישות ואתגרי שער החליפין לחברות מקומיות. בנוסף ציינו שהאירוע מדגיש את צמתי ההכרעה של ההייטק הישראלי ב-2026, כולל חשיפת דירוג "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" שנבחרו על ידי 100 קרנות הון סיכון כאינדיקציה לכיווני השקעה מובילים.
- Forex
- Crypto