ההייטק הישראלי נערך לשינויי תעסוקה ותשתיות בעקבות מהפכת ה-AI

ההייטק הישראלי נערך לשינויי תעסוקה ותשתיות בעקבות מהפכת ה-AI
הייטק ישראלי בעידן AI

בכירי הון סיכון, יזמים ומנהלי טכנולוגיה מציגים תמונה מעורבת של שוק ההייטק הישראלי בעידן הבינה המלאכותית, עם אמון ביכולת המקומית לייצר חדשנות לצד חשש מפיגור בתשתיות. הדיון מצביע על כך שעיקר ההזדמנות לישראל עשוי להימצא בשכבות היישום, האבטחה והשבבים, ולאו דווקא בבניית מודלי הבסיס עצמם.

היילייטס

  • פאנליסטים ב-TECH IL מעריכים כי לישראל יתרון יחסי ב-AI בזכות הון אנושי ואקו-סיסטם יזמי אך נדרש חיזוק תשתיות וחינוך.
  • החדירה המהירה של AI צפויה להקטין דרמטית את מספר משרות הפיתוח ולהוביל לפיצול שכר, עם היכחדות תפקידים והיווצרות חדשים.
  • משתתפי הפאנל מזהירים כי הממשלה חייבת להשקיע ברגולציה, אנרגיה וכוח מחשוב להקמת דאטה סנטרים, במיוחד בהיעדר ענקיות תשתית זרות.

עמדות התעשייה על יתרון ישראלי ב-AI

כפי שדווח בגלובס, בפאנל שנערך בכנס TECH IL המשתתפים אומרים כי לישראל עדיין יש בסיס חזק לבלוט במהפכת ה-AI, בעיקר בזכות הון אנושי, אקו-סיסטם יזמי ונוכחות של משקיעים המחפשים טכנולוגיה. תומר ציקורל, מנהל השקעות טכנולוגיה בקבוצת הפניקס, אומר כי היתרון התחרותי של ישראל אינו נשחק רק משום שהגישה למודלים נעשית רחבה יותר, משום שבניית חברה נשענת גם על מוצר, מותג וביצוע מסחרי.

רז מנגל, שותף בקרן גרינפילד, מסכים כי מצב היזמות וההשקעות חיובי, אך מדגיש שהמדינה צריכה להשקיע יותר בחינוך ובתשתיות כדי לאפשר לישראל להוביל בקטגוריות חדשות. משה שלו, מייסד-שותף וסמנכ"ל המוצר של Decart, מוסיף כי האקדמיה והיחידות הטכנולוגיות מתקדמות, אך ישראל נכנסת לתחום באיחור יחסי ולכן נדרשת הקמה של יותר חברות ונכונות גבוהה יותר לקחת סיכון.

גם בשאלת מוקדי הערך, הדוברים מפנים את הזרקור אל תחומים שבהם ישראל כבר מחזיקה ביתרון יחסי. מקסים בר קוגן, מנכ"ל ומייסד Onyx Security, אומר כי מעבר לחברות המודל עצמן, קיימות שכבות נוספות של ערך ובהן שבבים ודאטה סנטרים, שבהן לישראל יש הזדמנות בולטת. אריק קליינשטיין, שותף מייסד בגלילות קפיטל, מוסיף כי ישראל חזקה במיוחד בשכבות שמעל הענן, כמו אבטחה ואופטימיזציה, וטוען כי יוצאי מערכת הביטחון עשויים להוביל את דור חברות ה-AI הבא.

השפעה על תעסוקה, סייבר ומדיניות ממשלתית

המשתתפים בפאנל מעריכים כי חדירת ה-AI משנה את מבנה שוק העבודה בענף, ועשויה להגדיל משמעותית את תפוקת החברות תוך צמצום מספר תפקידי הפיתוח המסורתיים. שלו אומר כי בתוך חמש שנים אדם אחד יוכל לבצע עבודה שבעבר הצריכה עשרה עובדים, בעוד בר קוגן צופה ירידה חדה במספר המתכנתים לצד פיצול שכר, שבו מפתחים מובילים עשויים להגיע לרמות תגמול גבוהות במיוחד.

קליינשטיין טוען כי לצד אובדן חלק מהמשרות ייווצרו גם תפקידים חדשים, וכי משקלן של מיומנויות רכות צפוי לעלות. במקביל הוא מזהיר מפגיעה אפשרית בכישורים קוגניטיביים עקב שימוש אינטנסיבי בכלי AI, וכן מהחרפה באיומי הסייבר, משום שכלים מתקדמים מאפשרים גם לתוקפים לזהות חולשות בקלות רבה יותר, במיוחד מול עסקים קטנים.

בנושא מדיניות, הדוברים סבורים כי למדינה יש תפקיד מרכזי בחיזוק התשתית שעליה תישען הצמיחה הבאה. בר קוגן אומר כי הממשלה אינה צריכה לבחור סטארט-אפים בודדים, אלא להתמקד באספקת אנרגיה, רגולציה וכוח מחשוב שיאפשרו הקמה של דאטה סנטרים בישראל. קליינשטיין מצביע על פערי הפריון בין ההייטק לשאר המשק וטוען כי צעדים נכונים, ובהם קידום מטה AI, יכולים לסייע בצמצומם, בעוד ציקורל מזכיר כי היעדר ענקיות תשתית כמו Amazon, Google ו-Meta בישראל מחייב מציאת דרך חלופית לבניית יכולת מקומית.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את כנס TECH IL, שמפגיש בכירי הייטק, השקעות ותעשייה לדיון במגמות שמעצבות את ההייטק הישראלי ב-2026 — ובראשן חדירת ה-AI והקשר ההולך ומתהדק בין בינה מלאכותית לסייבר. ציינו גם שמושבי הכנס עוסקים באתגרים עסקיים ותשתיתיים כמו מיזוגים ורכישות, דיפנס-טק והשפעת שער הדולר, לצד חשיפת דירוג "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" שנבחרו בידי 100 קרנות הון סיכון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.