בכירי ההייטק הישראלי מציגים את השלכות מהפכת ה-AI על גיוסים, סייבר והשקעות
בכנס TECH IL 2026 מתחדד הוויכוח על האופן שבו הבינה המלאכותית משנה את מודל הפעילות של חברות טכנולוגיה, את מבנה התעסוקה ואת קצב קבלת ההחלטות בענף. לצד ההזדמנויות לצמיחה ולפריון, בכירי התעשייה מצביעים גם על לחץ גובר על ג'וניורים, על ריכוז ההון סביב חברות AI ועל השפעת היחלשות הדולר על עלויות ההעסקה בישראל.
היילייטס
- השקעות הון סיכון בישראל זזות ב-60% עד 80% לאזורי AI, וחברות מחוץ למעגל מתקשות בגיוס הון למרות מהפכת AI.
- לפי המנהלים, טכנולוגיות AI מאפשרות להקים חברות עם פחות עובדים, מגבירות פריון ומצמצמות בטווח הארוך את הביקוש לשטחי משרדים.
- יחלשות הדולר מול השקל מייקרת מהנדסים בישראל, כש-60% עד 70% מהוצאות חברות הייטק הן שכר, אך אין האטה מיידית בגיוסים.
עמדות המנהלים על שוק ה-AI והסייבר
כפי שדווח בגלובס, שלמה קרמר, מייסד ומנכ"ל Cato Networks, עמי לוטבק, ממייסדי Wiz, וליעד אגמון, מנכ"ל SunSey, מציגים בכנס TECH IL 2026 תמונה שלפיה מהפכת ה-AI כבר משנה את חוקי המשחק בהייטק הישראלי. הדיון מתמקד בהשפעה על השקעות, על פיתוח מוצרים, על שוק העבודה ועל כושר התחרות של חברות ישראליות.קרמר אומר כי מדובר במהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר שראה, וכי תחום הסייבר צפוי להיות בין הנהנים המרכזיים ממנה משום שכל פריסת AI דורשת שכבת הגנה מתאימה. לצד זאת, הוא מתאר קיפאון יחסי בחלקים משוק ההון סיכון, שלדבריו נובע מהסטת 60% עד 80% מההון לאזורים הקרובים ביותר למהפכת ה-AI, בעוד שחברות אחרות מתקשות למשוך השקעות.
עוד לדבריו, השוק מתמחר את פוטנציאל ה-AI מהר מדי ביחס לקצב שבו הערך האמיתי יופיע בדוחות הכספיים. הוא מוסיף כי הפיטורים בענף אינם בהכרח תוצאה ישירה של הבינה המלאכותית, אך מעריך שעלייה בפריון בפיתוח עשויה בהמשך לצמצם גם את הביקוש לשטחי משרדים.
אגמון מציג עמדה חדה יותר לגבי שוק העבודה, וטוען כי אפשר כיום להקים חברה עם חלק קטן מכוח האדם שנדרש לפני כמה שנים. לדבריו, הוא אינו מגייס כיום עובדים צעירים, משום שהערך עובר לעובדים מנוסים שמסוגלים לנהל סוכנים, לבדוק תוצרים ולשלב AI באופן שוטף בתהליכי העבודה.
לוטבק אומר כי גם הוא לא העריך עד כמה מהר תשפיע הבינה המלאכותית על עולם הסייבר, ומזהיר שחברות שלא ישנו אסטרטגיה ויגיבו במהירות יהפכו ללא רלוונטיות. לדבריו, חלון התגובה לאיומי סייבר מתקצר מחודש לשעות, ולכן ארגונים נדרשים לשנות לא רק כלי עבודה אלא גם את תפיסת ההפעלה שלהם.
השלכות על ישראל, המטבע והצמיחה בענף
אחד הנושאים המרכזיים בדיון הוא היחלשות הדולר מול השקל וההשפעה הישירה על חברות ישראליות שמכניסות בדולרים ומשלמות שכר בשקלים. קרמר אומר כי 60% עד 70% מהוצאות חברת הייטק הן על כוח אדם, וכי המצב שנוצר הופך את המהנדסים בישראל ליקרים בעולם, אף שלדבריו טרם נרשמת האטה מיידית בגיוסים.ביחס למדיניות, קרמר אינו תומך בסיוע ממשלתי ישיר לענף ומעדיף יצירת אקו-סיסטם עסקי תומך. אגמון, מנגד, טוען כי המדינה צריכה לטפל בגורמי המאקרו, כולל הקשר בין פעילות מוסדית, שוקי ההון ושער החליפין, ומגדיר את היוזמה למסות בוגרי 8200 כשטות פופוליסטית.
לוטבק מרחיב גם על הצורך בתגובה לאומית מהירה יותר בתחום ה-AI ואומר שלא נעשה מספיק בישראל עד כה. לדבריו, קל להצהיר על השקעה בתשתיות, אך קשה יותר ליישם מדיניות אפקטיבית בעולם שנע במהירות רבה, ולכן האתגר המרכזי של חברות ומדינות כאחד הוא לשמור על קצב הסתגלות גבוה.
במישור התאגידי, קרמר מכחיש באופן חד שמועות על מגעים למכירת Cato Networks, ואומר כי אין תהליך ואין שיחות בנושא. במקביל הוא מדגיש שהחברה ממשיכה לצמוח בקצב גבוה, בוחנת את השוק הפרטי והציבורי, ומעריכה כי תהפוך בסופו של דבר לחברה ציבורית.
התמונה הכוללת שעולה מהכנס היא של תעשייה שבה קל יותר לבנות מוצר, אך קשה יותר לייצר בידול, לגייס הון מחוץ למעגל ה-AI ולתכנן כוח אדם לטווח ארוך. עבור ההייטק הישראלי, המשמעות היא מעבר לתחרות שמבוססת פחות על עצם היכולת הטכנית ויותר על מהירות תגובה, מומחיות וניהול יעיל של טכנולוגיות AI.
בכתבה קודמת שלנו על כנס TECH IL עסקנו בתמונה המעורבת שמציגים בכירי הון סיכון, יזמים ומנהלי טכנולוגיה לגבי ההייטק הישראלי בעידן הבינה המלאכותית. הדוברים הדגישו שלישראל יש יתרון יחסי בשכבות היישום, האבטחה והשבבים, אך גם התריעו מפני פערי תשתיות וכוח מחשוב, לצד שינוי חד בשוק העבודה והחרפת איומי הסייבר שמחייבים היערכות ומדיניות תומכת.
חדשות פינלנד האחרונות
- Forex
- Crypto