תקציבי התחדשות עירונית נותרים בחלקם לא מנוצלים, דוח המבקר מצביע על עיכובים ברשויות

תקציבי התחדשות עירונית נותרים בחלקם לא מנוצלים, דוח המבקר מצביע על עיכובים ברשויות
תקציבי התחדשות לא נוצלו

על רקע מחסור ממושך בקידום מיזמי פינוי בינוי, דוח חדש של מבקר המדינה מצביע על כך שחלק משמעותי מהכסף שהמדינה מייעדת להתחדשות עירונית אינו מגיע למימוש בשטח. הדוח מראה כי כ-33% בלבד מהתקציבים שהועברו לרשויות במסגרת הסכמי המסגרת נוצלו, בעוד 24% מהתקציב שיועד להסכמים שנחתמו ב-2023 טרם הועבר לרשויות.

היילייטס

  • אך 33% מתוך 440 מיליון שקל שהוקצו להסכמי פינוי בינוי בשנת 2023 נוצלו בפועל, כשהפערים בין הרשויות בולטים במיוחד.
  • למרות גידול של פי 5.8 במספר המנהלות מ-2017 ל-2025, ל-23 מתוך 61 רשויות המקיימות מיזמים אין מנהלת להתחדשות עירונית.
  • ב-23 מיזמים בפריפריה לא הוצאו היתרי בנייה מ-2017 עד 2025, ואף נרשמו פערי דיווח של עד 40,000 יחידות דיור בין מקורות.

ממצאי הדוח על תקצוב וביצוע

לפי פרסום בGlobes, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום, הבדיקה שנערכה בין יוני לאוקטובר 2025 בחנה את קידום ההתחדשות העירונית ברשויות המקומיות בשנים 2021 עד 2024, בדגש על תוכניות פינוי בינוי והסכמי המסגרת עם המדינה.

לפי הדוח, מתוך 440 מיליון שקל שיועדו להסכמים שנחתמו בשנת 2023, 105 מיליון שקל, שהם 24%, טרם הוקצו לרשויות. גם בקרב 12 הרשויות שקיבלו תקציבים באותה שנה, שיעור הניצול נותר נמוך, ורק כ-33% מהכסף נוצל בפועל.

המבקר מציין פערים גדולים בין הרשויות. עיריית רמת גן ניצלה כ-98% מהתקציב שאושר לה, ובת ים ניצלה כ-82%, בעוד בית שמש ניצלה רק כ-2%, ולוד וקריית ים לא ניצלו כלל את התקציבים שאושרו להן.

בדוח נכתב כי עיריות מתקשות לממש את הזכאות לתקצוב מכוח הסכמי המסגרת, בין היתר בשל בעיות נזילות, מאחר שהן נדרשות לשלם על הקמת או חידוש תשתיות לפני קבלת המימון. עוד מצוין כי לרשויות יש קושי להעריך מראש את העלות האמיתית של התשתיות בעת הכנת תחשיב הזכאות וחתימת ההסכם.

פערים אזוריים ועיכובים ממושכים בענף

הדוח מצביע גם על פערים חדים בין המרכז לפריפריה במימוש פרויקטי התחדשות עירונית. בשנים שנבדקו חלה עלייה במספר התוכניות שאושרו ובמספר יחידות הדיור המתוכננות, אך כ-58% מהמיזמים, 472 מתוך 814, מקודמים ומבוצעים במחוזות המרכז ותל אביב, והם כוללים כ-56% מכלל יחידות הדיור המוצעות.

מנגד, לא הוצאו היתרי בנייה ב-23 מיזמי פינוי בינוי שמקודמים בבית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה בשנים 2017 עד 2025, אף שמדובר ברשויות המצויות באזורים המועדים לרעידות אדמה חזקות ולסכנות מלחמה. בנוסף, 23 מתוך 61 רשויות מקומיות שבהן מקודמים מיזמי פינוי בינוי, כ-32%, אינן מפעילות מנהלת להתחדשות עירונית, אף שמספר המנהלות גדל פי 5.8 בין 2017 ל-2025 והגיע ל-46 לעומת 8 בלבד בשנת 2017.

המבקר מדגיש גם את משכי הזמן הארוכים עד למימוש פרויקטים. מתחם ברנדייס ברעננה ממתין למימוש כ-23 שנים בשל הליכים משפטיים והתנגדויות, במתחם כצנלסון בלוד חלפו ארבע שנים מאישור התוכנית ועד פרסום השומה הסופית על הקרקע המשלימה, ובמתחם יוספטל בקריית ים נדרשו חמש שנים עד לאישור בוותמ"ל, כאשר נכון לדצמבר 2025 עדיין לא הונפקו היתרי בנייה.

עוד מצביע הדוח על פערי נתונים בין משרד הבינוי והשיכון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והרשויות המקומיות. בלוד, למשל, נמצא פער של כ-40,000 יחידות דיור בין שלושת המקורות בנוגע למספר היחידות המעורבות בתהליכי התחדשות עירונית, ופער של כ-15,000 יחידות דיור בשלב הרישוי.

מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר כי היא לומדת את ממצאי הדוח ופועלת להסרת חסמים באמצעות חקיקה, החלטות ממשלה ומסמכי מדיניות. עוד נמסר כי הרשות מגבשת תוכנית תלת שנתית להאצת הליכים, וכי במסגרת החלטות ממשלה שאושרו לאחרונה הוקצו לה כ-1.4 מיליארד שקל למענקים, המשך תכנון והקמת מנהלות עירוניות בערי הפריפריה, בדגש על קו העימות.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו בביקורת הגוברת על יציבות שוק הנדל"ן בישראל, על רקע התרחבות האשראי לענף ומבצעי מימון של קבלנים. הכתבה הדגישה אזהרות מפני לחץ תזרימי שעלול להוביל לפרויקטים תקועים, עיכובים ממושכים וסכסוכים משפטיים, לצד דיון בשאלה אם התיקון בשוק יהיה הדרגתי או יגלוש לקיפאון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.