Voicenter קוראת להרחיב את אימוץ ה-AI מעבר להייטק

Voicenter קוראת להרחיב את אימוץ ה-AI מעבר להייטק
העתיד מעבר להייטק

בכנס TECH IL 2026 בישראל מציג ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, את הבינה המלאכותית כמנוע לשינוי רחב בשוק התקשורת והשירותים העסקיים. לדבריו, עיקר האתגר כעת אינו בהגדלת מספר המועסקים בהייטק, אלא בהטמעת יכולות AI בענפים נוספים שבהם הפוטנציאל עדיין אינו ממומש.

היילייטס

  • הטמעת AI במשק הישראלי מתמקדת בהייטק, אך Voicenter מציעה להכניס כלים אלה גם למגזרים כמו חינוך, תחבורה ומשפטים.
  • המעבר לניהול מבני בארגונים משתנה, כאשר חלק מהמשרות יוחלפו באייג'נטים וייווצרו תפקידים חדשים דוגמת Prompt Engineers ו-Content Engineers.
  • האינטואיטיביות של ממשקי AI, כולל סוכנים קוליים, מאיצה את אימוץ הטכנולוגיה ומייעלת תהליכי מכירה, שירות ומשימות ניהוליות בארגונים.

הטמעת AI במגזרים נוספים

כפי שדווח בגלובס, גוטמן אומר כי עד כה עיקר התועלת מה-AI נשמר לסקטור ההייטק ולתחומים ממוקדים, אף שלדבריו קיימים שימושים פוטנציאליים גם בארכיטקטורה, מדעים, משפטים, חינוך ותחבורה. הוא מציג דוגמה לשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, שבמסגרתו מוצע סוכן קולי שיכול להשיב לשאלות כמו איך להגיע מאזור אחד לאחר ולשפר את רמת השירות לציבור.

לדבריו, המשק הישראלי מרכז חלק גדול מהיכולות הטכנולוגיות שלו סביב ענפי היצוא, וההייטק מחזיק בחלק מרכזי בכך. על רקע זה הוא טוען כי יש הזדמנות להפנות יותר מהידע, מהכישרון ומהכלים של תעשיית ההייטק לטובת השוק המקומי ומגזרים שבהם ה-AI עדיין פחות נוכח.

גוטמן מסכם כי המשימה היא להביא את ההייטק לכלל המשק, ולא לנסות להעביר את כלל העובדים אל ההייטק. לשיטתו, השלב הבא של האימוץ הטכנולוגי תלוי ביכולת לשלב פתרונות בינה מלאכותית גם בתחומים שאינם נתפסים באופן טבעי כחלק מהתעשייה הטכנולוגית.

שינוי במבנה העבודה והניהול

מנקודת מבטו של גוטמן, חדירת הבינה המלאכותית כבר יוצרת תנודות עמוקות בארגונים, במקביל ללחצים מאקרו-כלכליים וביטחוניים במשק. הוא אומר כי עסקים מבינים יותר ויותר שעליהם לשנות את צורת העבודה ואת תפיסות הניהול שלהם באמצעות כלים אוטומטיים, וכי מדובר בשינוי מבני ולא רק בשדרוג טכנולוגי נקודתי.

בהתבסס על ניתוח של PwC, גוטמן מתאר מעבר אפשרי ממבנה ארגוני פירמידלי למבנים דמויי יהלום או שעון חול, שבהם שכבות מסוימות של עבודה מבוצעות בידי כוח אייג'נטי, בעוד עובדים אנושיים נשארים בתפקידי בקרה, תיאום ופיקוח. לדבריו, חלק מהמשרות נשחקות בהדרגה, אך במקביל נוצרים תפקידים חדשים כמו Prompt Engineers ו-Content Engineers, שנועדו למקסם את הערך של העובד האנושי.

הוא מוסיף כי מהירות האימוץ של ה-AI נובעת גם מהאינטואיטיביות של הממשק, משום שהשימוש בכלים רבים מבוסס על שיחה פשוטה. כדוגמה הוא מצביע על סוכנים קוליים, שיכולים לזהות אם לקוח מתאים להמשך מכירה, אם נדרש שירות עצמי אוטומטי או אם יש להעביר את הפנייה לנציג אנושי, וכן לייצר משימות המשך למנהלים על בסיס ניתוח רגשות ותוכן השיחות.

בכתבה קודמת שלנו על כנס TECH IL סקרנו את תמונת המצב של ההייטק הישראלי: לצד נתוני אקזיטים חזקים, רשות החדשנות התריעה על ירידה בהקמת סטארט-אפים חדשים ועל שחיקה בתעסוקת המו"פ, לצד שינוי בתמהיל הגיוסים לטובת חברות בשלות. עוד ציינו כי הבינה המלאכותית היא אחד הכוחות שמעצבים מחדש את הענף, ושנדרש שיתוף פעולה הדוק יותר בין הממשלה למגזר הפרטי כדי לחזק את הצמיחה והפעילות המקומית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.