ההייטק הישראלי מציג צמיחה, אך מחסור בהון מכביד על סטארט-אפים ועסקאות
תעשיית ההייטק בישראל ממשיכה להראות עוצמה גם ב-2026, עם היקפי אקזיטים גבוהים ועלייה בגיוסי ההון, אך במקביל מתחדדים סימנים ללחץ במקורות המימון. לצד האופטימיות לגבי סייבר, פינטק, אנטרפרייז ו-AI, גוברת הדאגה מריכוזיות ההשקעות, מהתאגדות חברות בחו"ל ומיציאת אנשי מחקר ופיתוח מישראל.
היילייטס
- מגזר ההייטק הישראלי מציג גידול של 30% בגיוסי הון ל-15 מיליארד דולר אך הכסף מתרכז ב-10% מהסבבים בלבד, מצמצם את ההון לחברות צעירות.
- היקף האקזיטים הישראלי מגיע ל-84 מיליארד דולר, כשכמעט מחצית מהרכישות מתבצעות על-ידי חברות ישראליות, עם עלייה ברכישת חברות זרות.
- נרשמת מגמה של התאגדות חברות טכנולוגיה ישראליות בחו"ל ויציאת אנשי מו"פ לארצות כמו U.S. ואסטוניה, מה שמגביר את הצורך בחיזוק מקורות המימון המקומיים.
מגמות מימון והשקעה בכנס TECH IL
כפי שדווח בגלובס, עו"ד ערן יניב, שותף וראש מחלקת ההייטק במשותף במשרד פישר (FBC), אומר בכנס TECH IL בתל אביב כי השנה האחרונה בהייטק חזקה מאוד, והמגמה נמשכת גם ב-2026, אך פחות כסף זמין לחברות סטארט-אפ ולעסקאות רבות בשוק.לדבריו, היקף האקזיטים מגיע ל-84 מיליארד דולר, כאשר מעט פחות מ-50% מהרכישות של חברות ישראליות מבוצעות בידי חברות ישראליות אחרות. הוא מוסיף כי חברות ישראליות רוכשות גם יותר מ-80 חברות זרות, נתון שלדבריו משקף בגרות ויכולת התרחבות של התעשייה המקומית.
יניב מצביע גם על עלייה של 30% בהיקף גיוסי ההון, לסכום של כ-15 מיליארד דולר, אך מדגיש כי מספר החברות שמגייסות יורד וכי ההון נעשה מרוכז יותר. לדבריו, 50% מהכסף מושקע ב-10% מהסבבים, מצב שמצמצם את הון הזמין לחברות צעירות ומחייב יצירת חלופות מימון דרך השוק הפרטי, הגופים המוסדיים והמדינה.
בתחומי הפעילות, יניב אומר כי סייבר, פינטק ואנטרפרייז תופסים כיום יותר מ-50% מהפעילות, אך במקביל ניכרת תזוזה גם לדיפנס-טק, לחלל, לחומרה ולתשתיות. הוא מציין גם עסקאות בביוטק, לצד מעבר מדגש על פארמה לעבר מכשור רפואי ודיאגנוסטיקה.
לחצי התאגדות ותעסוקה לצד אופטימיות ב-AI
יניב אומר כי בשווקים מחוץ לישראל קיימת הערכה גבוהה למותג של ההייטק הישראלי, גם כאשר המותג הלאומי הרחב ניצב תחת לחץ. לדבריו, התעשייה פועלת בתוך סביבה שמושפעת מהמלחמה, משער הדולר ומהפכת ה-AI, אך עדיין נהנית מיתרונות תחרותיים ומביקוש יציב לטאלנט.לדבריו, הוא אינו מזהה אבטלה רחבה בתחום העובדים המיומנים, גם בתרחיש של דולר בשער 2.90 שקלים, והוא קושר זאת להתבגרות ולהתייעלות של השוק. עוד הוא מעריך כי הזמינות של תשתיות AI פותחת הזדמנויות לחברות ישראליות שיפתחו פתרונות אופקיים ויאפשרו צמיחה עסקית רחבה יותר.
עם זאת, יניב מזהה מגמה מתמשכת של חברות טכנולוגיה שבוחרות להתאגד בחו"ל, גם כאשר הקניין הרוחני נותר בישראל. לדבריו, השינוי המטריד יותר נוגע ליציאה גוברת של אנשי מחקר ופיתוח למדינות כמו U.S. ואסטוניה, תהליך שלדבריו אינו מוסבר רק בשער הדולר.
כפתרון, הוא קורא להגדלת הזרמת הכסף להייטק, לא רק לסטארט-אפים אלא גם לחברות שנמצאות באמצע הדרך, בין היתר באמצעות CVC והשקעות נוספות בישראל. הוא גם מעריך כי בשנה הקרובה נמשכים מיזוגים ורכישות בחברות טכנולוגיה, כולל בחברות צעירות ובחברות Mid-Level, ומוסיף כי גם אם לא יהיו עוד Wiz, ההייטק הישראלי ממשיך לייצר הצלחות.
בכתבה קודמת שלנו על כנס TECH IL 2026 סקרנו את נושאי הליבה שעל סדר היום, בהם התרחבות השימוש ב-AI, פעילות ערה בסייבר, מיזוגים ורכישות, דיפנס-טק והשפעת שער הדולר על חברות טכנולוגיה. עוד ציינו כי במסגרת האירוע צפויה חשיפת דירוג "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" לשנת 2026, שנבחרו על ידי 100 קרנות הון סיכון, כמראה למגמות ההשקעה המרכזיות בשוק.
חדשות רשות ניירות ערך האחרונות
- Forex
- Crypto