יוסי כהן חושף פרטי מבצעי מוסד, מהארכיון האיראני ועד חבלה בנתנז

יוסי כהן חושף פרטי מבצעי מוסד, מהארכיון האיראני ועד חבלה בנתנז
סודות המוסד נחשפים

לקראת פרסום ספר זיכרונותיו בצרפת, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מציג תיאור חריג בהיקפו של מבצעי מודיעין וחשיבה אסטרטגית ישראלית מול חיזבאללה ואיראן. הראיון כולל טענות ישירות על חלקו בתכנון מבצע הביפרים, בהברחת ארכיון הגרעין מטהרן ובהפעלת החבלה במתקן הגרעין בנתנז, לצד ביקורת על כשלי המודיעין סביב 7 באוקטובר.

היילייטס

  • יוסי כהן חשף שתכנן והוציא לפועל את מבצע הביפרים נגד חיזבאללה ואת חטיפת ארכיון הגרעין האיראני בינואר 2018.
  • כהן תיאר כיצד המוסד חדר לשרשראות אספקה שרכשו צנטריפוגות והפעיל מטען חבלה שפגע משמעותית במתקן נתנז באפריל 2021.
  • כהן טען שמבצעי חבלה, ריגול והוצאת הארכיון האיראני עיכבו את גרעין איראן אך הזהיר מכשלי מודיעין חמורים בעזה לפני אוקטובר 2023.

פרטי המבצעים והיוזמות שיוחסו לכהן

כפי שדיווח המגזין הצרפתי Le Point, כהן מתאר בראיון שורת מבצעים חשאיים שבהם היה מעורב בתקופתו כראש המוסד בין 2016 ל-2021. לדבריו, הוא השתתף בתכנון ארוך טווח של מבצע הביפרים נגד חיזבאללה, שבו מכשירים תוכננו כך שהמשתמש נדרש להחזיקם בשתי ידיים, סמוך לפנים או לחזה, כדי לפתוח הודעה מוצפנת, מה שלטענתו הגדיל את עוצמת הפגיעה.

כהן אומר גם כי מכשירי קשר ואמצעי תקשורת נוספים ששימשו במבצע היו בשימוש חיזבאללה במשך שנים, וכך נוצרה פרצה משמעותית במערך הביטחוני של הארגון. בהמשך הראיון הוא מפרט גם את מבצע הוצאת ארכיון הגרעין האיראני מטהרן בינואר 2018, וטוען כי היוזמה למבצע הייתה שלו. לדבריו, החומרים שנלקחו, מסמכים, דיסקים וחומרי מקור, חשפו אתרים גרעיניים שלא היו מוכרים קודם, פעילות העשרה מחוץ למתקנים ידועים ומידע ששינה מהותית את ההבנה על תוכנית הגרעין של איראן.

בנוגע למתקן נתנז, כהן אומר כי המוסד חדר לשרשראות אספקה ששימשו את טהרן באמצעות חברות קש או חברות שחדרו אליהן. לדבריו, מערכת שחוברה לצנטריפוגות ונמכרה לאיראנים הוכנה מראש עם חומרי נפץ, והוא אישר אישית את הפעלת המטען באירוע מאפריל 2021, שלטענתו גרם נזק משמעותי למתקן.

כהן מייחס לעצמו גם תרומה אסטרטגית רחבה יותר, כולל סיוע ביצירת התנאים להסכמי אברהם בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. הוא מציג את קידום הסכמי השלום כיעד אסטרטגי ארוך טווח של ישראל, אף שהוא מגדיר את עצמו כאיש ימין ליברלי.

השלכות ביטחוניות ופוליטיות בישראל ובאזור

בחלק אחר של הראיון כהן חוזר על ביקורת חריפה כלפי כשלי המודיעין שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. לדבריו, הוא הזהיר מפני הסכנה כבר שנים קודם לכן, וטוען כי מאז ההתנתקות מרצועת עזה ב-2005 נשחקה בהתמדה יכולתה של ישראל לפעול בתוך הרצועה, בין היתר בשל מחסור במקורות אנושיים אמינים.

כהן אומר במפורש כי המודיעין על עזה היה חסר, ומציג זאת כאחד הכשלים המרכזיים של המערכת. במקביל הוא מתייחס לעבודת הריגול עצמה וטוען כי ריגול אינו בלתי מוסרי כאשר הוא נעשה להגנת המדינה, גם אם הוא כולל הונאה, בניית כיסויים ובדיקת יעדים באמצעות זהויות יומיומיות כמו אינסטלטור או טכנאי.

בהיבט האזורי, כהן טוען כי רצף פעולות החבלה, גיוס הסוכנים והוצאת ארכיון הגרעין הם שאפשרו לישראל לעכב את התקדמותה הגרעינית של איראן. הוא מתאר את הישגי ישראל וארצות הברית מול איראן כיוצאי דופן, אך מוסיף כי אינו יודע כיצד יתפתחו האירועים מבחינה אסטרטגית אם וושינגטון תעדיף בסופו של דבר לחדש מסלול של משא ומתן.

הראיון מציג גם את כהן כדמות ציבורית שנויה במחלוקת מאז עזב את המוסד ומונה לראש פעילות SoftBank בישראל. לצד תיאור חייו האזרחיים החדשים, מוזכרת גם הביקורת שלפיה היה חלק ממדיניות ממשלת נתניהו שאפשרה הזרמת כסף קטארי לעזה לפני 7 באוקטובר 2023.

בעדכון קודם שלנו על ההערכות בירושלים לגבי המו"מ בין וושינגטון לטהרן, תיארנו כי ישראל אינה מצפה להסכם קבע בתקופת 60 הימים ובונה על כך שהמהלך הדיפלומטי ייכשל עד נובמבר. הכתבה הדגישה גם את כוונת ישראל לשמר אחיזה בדרום לבנון ולשמור על חופש פעולה מול חיזבאללה, לצד חשש שהסדרים מגבילים ולחץ לנסיגה עלולים להגדיל את הסיכון להסלמה אזורית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.