ישראל רושמת ירידה בפרמיית הסיכון, איתות לשיפור בתפיסת היציבות הפיננסית

ישראל רושמת ירידה בפרמיית הסיכון, איתות לשיפור בתפיסת היציבות הפיננסית
מדד הסיכון בירידה

לאחר תנודתיות ממושכת בשווקים, פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בשבוע שעבר לרמתה הנמוכה ביותר זה שלוש שנים וחצי. הנתון נחשב למדד מרכזי להערכת חוסן פיננסי, משום שהוא משקף את התשואה העודפת שמשקיעים דורשים על החזקת חוב ישראלי.

היילייטס

  • פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בימים אלו, לאחר זינוק לשיא בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ומשקפת שיפור בתפיסת היציבות הפיננסית.
  • ירידת פרמיית הסיכון מתבטאת בעיקר בירידת מחירי ה-CDS, מה שמעיד על עלייה באמון המשקיעים ביכולת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה.
  • הירידה הנוכחית בפרמיית הסיכון צפויה להשפיע לטובה על החלטות השקעה בינלאומיות, שער החליפין והרכב תיקי ההשקעות המקומיים.

כיצד נמדדת פרמיית הסיכון

כפי שמסביר גלובס במסגרת מדור "המוניטור", פרמיית סיכון היא תוספת התשואה שמשקיעים דורשים על הלוואות ואיגרות חוב של מדינות או חברות, מעבר לתשואה על נכס הנחשב חסר סיכון.

בפועל, נקודת הייחוס המקובלת היא לרוב אג"ח ממשלת U.S., שנחשבת לבעלת רמת סיכון נמוכה. בהתאם לכך, אחת הדרכים למדוד את פרמיית הסיכון של מדינה היא באמצעות בחינת המרווח בין תשואת האג"ח הממשלתית שלה לבין תשואת האג"ח האמריקאית בעלת משך חיים דומה.

דרך מרכזית נוספת מבוססת על חוזי CDS, ראשי תיבות של credit default swap. מדובר במכשיר פיננסי שפועל בדומה לביטוח מפני חדלות פירעון, כך שכאשר מחיר ה-CDS עולה, השוק מאותת על חשש גדול יותר מאי עמידה בהתחייבויות, וכאשר הוא יורד, החוב נתפס כבטוח יותר.

ההשפעה על המשק והמשקיעים

לפרמיית הסיכון יש חשיבות רחבה מעבר לשוק האג"ח עצמו, משום שהיא משמשת אחד המשתנים המרכזיים בבחינת היציבות הפיננסית של מדינה ומשפיעה על החלטות השקעה של משקיעים בינלאומיים. בדומה לדירוג אשראי, גם היא מספקת אינדיקציה לאמון שהשוק נותן ביכולת הלווה לעמוד בהתחייבויותיו.

שינויים בפרמיית הסיכון עשויים להשפיע על הרכב תיקי ההשקעות של גופים בישראל ומחוצה לה, בין מטבע חוץ למטבע מקומי. תזוזות כאלה עשויות לחלחל לשער החליפין ואף לרמת המחירים במשק.

לפי הטקסט, פרמיית הסיכון עלתה לאחר השבעת הממשלה הנוכחית והגיעה לשיא לאחר 7 באוקטובר. הירידה המשמעותית הקודמת נרשמה באוקטובר האחרון, לאחר שנחתם ההסכם להחזרת החטופים ולסיום הלחימה בעזה, והירידה שנרשמת כעת מחזקת את הסימן לשיפור בתפיסת הסיכון של ישראל בשווקים.

בכתבה קודמת שלנו על התנודתיות בבורסה בתל אביב על רקע מתיחות גיאופוליטית וציפיות ריבית, סקרנו כיצד עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל לוותה בירידות חדות במדדי ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125 ובחשיפה גבוהה במיוחד של המוסדיים לנכסים ישראליים. עוד ציינו שהירידה במחירי הנפט והסנטימנט החיובי בעולם לא תורגמו לשיפור מקביל בשוק המקומי, בין היתר בשל שילוב של איתותים ניציים מהפד וציפייה להפחתות ריבית מצד בנק ישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.