שוק העבודה בישראל חושף פערים בגישה לקרנות השתלמות

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פערים בגישה לקרנות השתלמות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

שוק העבודה בישראל חושף פערים בגישה לקרנות השתלמות — פערים בקרנות השתלמות

קרנות השתלמות ממשיכות לשמש אחת מהטבות המס המרכזיות לשכירים ולעצמאים בישראל, אך היקף הגישה אליהן משתנה מאוד בין רמות שכר וענפים. הטבת המס מוערכת ב-10 מיליארד שקל נכון ל-2024 לפי נתוני משרד האוצר, והנתונים מצביעים על ריכוז ברור של ההטבה בקרב עובדים חזקים יותר.

היילייטס

נתוני חילן מראים שרק 35% מהעובדים עד 7,000 שקל זכאים לקרן השתלמות, לעומת 99% מהמכניסים מעל 30 אלף שקל.
בהייטק, רפואה, בנקאות וחברות ממשלתיות מעל 95% זכאים לקרן, עם שיעור הפרשה מקסימלי של 7.5% מהשכר ברוטו מהמעסיק.
במקצועות מאורגנים ותיקים שיעור הזכאות לקרן משתפר משמעותית עם השנים, אך עובדים בשכר נמוך נותרו מחוץ להטבה.

התפלגות ההטבה לפי שכר וענף

כפי שפורסם בגלובס, ניתוח של חברת חילן המבוסס על נתונים ממאות אלפי עובדים מראה כי קרן השתלמות הופכת בפועל להטבה כמעט הכרחית עבור עובדים שמרוויחים מעל השכר הממוצע. לפי הנתונים, רק 35% מהעובדים המשתכרים עד 7,000 שקל בחודש זכאים לקרן השתלמות, בעוד שבטווח שכר של 7,000 עד 10,000 שקל כבר מדובר ברוב קטן של 55%, וברמות שכר של 15 אלף שקל ומעלה שיעור הזכאות עולה ליותר מ-90%, עד 99% בקרב המשתכרים 30 אלף שקל ומעלה.

ההטבה נשענת על שני מסלולים מרכזיים, פטור ממס הכנסה על הפקדות העובד והמעסיק עד 10% מהשכר ברוטו, ופטור ממס רווחי הון על התשואות שנצברות בקרן. לצד היתרון הפיננסי, קיימת מגבלת נזילות, שכן ניתן לפדות את הכספים ללא מס רק שש שנים לאחר פתיחת הקרן.

בחלוקה ענפית, הייטק מוביל עם שיעור זכאות של 95%, ואחריו רפואה עם 92%, וכן חברות ממשלתיות ושלטון מקומי הנהנים גם מהסכמים קיבוציים. מנגד, בענפי מסחר, קמעונאות, שמירה, כוח אדם וסיעוד אין רוב לבעלי קרנות השתלמות, על רקע שכר נמוך יותר ולעיתים גם תעסוקה לא רציפה.

בחילן מציינים כי שיעור ההפרשה הנפוץ ביותר הוא גם המקסימלי, 7.5% מהשכר ברוטו מצד המעסיק. בתחומים כמו הייטק, רפואה, חברות ממשלתיות, בנקאות ומוסדות תרבות, שיעור זה נפוץ ביותר ועולה על 95% מקרב מקבלי הקרן.

השלכות על מעסיקים ועל פערי החיסכון

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חילן Value, אומר כי המחקר מראה שקרן השתלמות אינה רק הטבה פיננסית אלא גם כלי אסטרטגי לגיוס ולשימור עובדים. לדבריו, בענפים עתירי ידע היא כבר הפכה לסטנדרט, ולכן עבור מעסיקים השאלה היא פחות אם להציע את ההטבה ויותר אם הם יכולים להרשות לעצמם שלא להציע אותה.

הנתונים מצביעים גם על קשר בין ותק תעסוקתי לבין הסיכוי לקבל את ההטבה. בחינוך ובאקדמיה שיעור הזכאות עולה מ-44% בשנה הראשונה ל-64% לאחר שלוש שנים, בקמעונאות מ-9% ל-28%, וברפואה מ-72% ל-90% בקרב עובדים ותיקים. לפי אברהמי, התמונה הזו משקפת מודל שבו קרן השתלמות עדיין נתפסת בחלק מהמשק ככלי לשימור עובדים לאחר צבירת ותק, אף שבשוק עבודה תחרותי עובדים בוחנים את מכלול התנאים כבר בשלב הגיוס.

עם זאת, לנתונים יש גם מגבלה מבנית, משום שהם מבוססים על עובדים הנמצאים במערכות חילן, המספקת פתרונות לניהול הון אנושי לארגונים גדולים ומסודרים יותר. משמעות הדבר היא ששיעורי הזכאות הגבוהים עשויים לשקף הטיה מסוימת לטובת המגזר התאגידי, בעוד שבעסקים קטנים התמונה עשויה להיות שונה.

במבט רחב יותר, הפערים בגישה לקרן השתלמות אינם משקפים רק הבדלים בשכר, אלא גם פערים ביכולת לצבור הון וחיסכון לאורך זמן. עובדים חזקים, בעיקר במגזרים מאורגנים או עתירי ידע, נהנים מהטבת מס משמעותית, בעוד שעובדים חלקיים, יומיים ובשכר נמוך נשארים לעיתים קרובות מחוץ למנגנון הזה.

בכתבה קודמת שלנו על עדכון דמי ההבראה לשכירים בישראל סקרנו את העלאת התעריף במגזר הפרטי והציבורי ואת ביטול קיזוז יום ההבראה שנקבע ל-2025, מהלך שמגדיל את הנטו לרבים במאות ואף באלפי שקלים. בנוסף הדגשנו כיצד הוותק והשיוך המגזרי משפיעים על גובה התשלום ועל הפערים בין עובדים, בהתאם להסכמים קיבוציים ולכללי החישוב.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?