ישראל מתריעה על פער בתשתיות טעינת רכב חשמלי, דוח המבקר מצביע על חסם לצמיחת השוק

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פער בתשתיות טעינה בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

לפני 7 שעות

ישראל מתריעה על פער בתשתיות טעינת רכב חשמלי, דוח המבקר מצביע על חסם לצמיחת השוק — מחסום לטעינה חשמלית

הצמיחה המהירה במספר כלי הרכב החשמליים בישראל אינה מלווה בפרישה מספקת של עמדות טעינה ציבוריות, ונוצר פער שמכביד על המשך חדירת הטכנולוגיה לשוק. בדוח שנערך בין סוף 2025 ל-2026 מצוין כי בסוף 2025 נעו בכבישי המדינה כ-224,700 כלי רכב חשמליים מלאים, לעומת 16,251 בלבד בשנת 2021.

היילייטס

מבקר המדינה קובע כי באפריל 2025 פעלו בישראל 7,907 שקעי טעינה ציבוריים, המסוגלים לשרת בו-זמנית רק כ-4.9% מכלי הרכב החשמליים.
97% מבעלי הרכבים בסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חשים מחסור בעמדות טעינה ציבוריות, ומעל מחצית מהמשתמשים מדווחים כי עמדות טעינה מהירה בדרך כלל תפוסות.
העלות החיצונית של פליטות מתחבורה בישראל הגיעה ב-2024 לכ-36.9 מיליארד שקל, כאשר מגזר התחבורה אחראי לכ-10.9 מיליארד שקל (כ-30%).

ממצאי הדוח על היקף הפרישה והחסמים

לפי Globes, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה, מספר שקעי הטעינה הציבוריים בישראל עמד באפריל 2025 על 7,907 בלבד, מהם 1,514 שקעי טעינה מהירה והשאר שקעי טעינה איטית. לפי הדוח, ביחס לגודל השוק בסוף 2024 התשתיות הללו מסוגלות לשרת בו-זמנית רק כ-4.9% מכלל כלי הרכב החשמליים במדינה.

הדוח קובע כי הפער הזה יוצר חסם פסיכולוגי ומעשי משמעותי, ומחזק את חרדת הטווח של נהגי רכב חשמלי. עוד מצוטט סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיו 97% מבעלי הרכבים חשים מחסור בעמדות ציבוריות, ו-51% מהמשתמשים בעמדות מהירות מדווחים כי הן בדרך כלל תקינות אך תפוסות.

מבקר המדינה מציין כי מאז 2018 לא נקבעו יעדים כמותיים או גיאוגרפיים חדשים לפרישת עמדות ציבוריות. בנוסף, למרבית הרשויות המקומיות אין תוכנית סדורה בתחום, ושינוי 3 לתמ"א 18, הנוגע לעמדות בתחנות דלק, עדיין אינו מאושר סופית.

הדוח מצביע גם על חסם קנייני בבתים משותפים ועל התרחבות התקנות פיראטיות, מאחר שהטיפול בהצעת חוק המקרקעין להסדרת התקנות בבניינים קיימים עדיין לא הושלם. לפי המבקר, היעדר אסדרה מוביל לסכסוכי שכנים, מעכב רכישת כלי רכב חשמליים ויוצר סיכון בטיחותי לציבור.

השלכות סביבתיות ורגולטוריות על שוק התחבורה

בדוח מודגש כי העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר בישראל הגיעה בשנת 2024 לכ-36.9 מיליארד שקל, כאשר חלקו של מגזר התחבורה עומד על כ-10.9 מיליארד שקל, קרוב ל-30% מהסכום, ומיוחס ישירות לפליטות מתחבורה קרקעית. הנתון מחזק את החשיבות הכלכלית והסביבתית של הרחבת תשתיות הטעינה והאצת המעבר לכלי רכב נקיים יותר.

המבקר מציין כי כלי רכב כבידים מהווים כ-7.2% בלבד ממצבת כלי הרכב בישראל ותורמים כ-12.4% מהנסועה השנתית, אך חלקם בעלות החיצונית של זיהום האוויר מתחבורה נאמד ב-44%. במקביל, צי המשאיות בישראל ממשיך להזדקן, כאשר הגיל הממוצע של משאית עלה מ-5.1 שנים בשנת 2000 ל-9.4 שנים ב-2021 ול-9.5 שנים בשנת 2024.

עוד ממליץ המבקר למשרד להגנת הסביבה להשלים את האסדרה של סוף מחזור החיים של סוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים. לפי הדוח, ניתן לעשות זאת באמצעות תיקון החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני או באמצעות חקיקה ייעודית שתקבע חובת מיחזור.

בדוח קודם של מבקר המדינה על פערי תשתיות האנרגיה והמים בישראל, כפי שדיווחנו בעבר, הודגש כי המערכות אינן מותאמות במלואן לעלייה בביקוש ולשינויים טכנולוגיים. המבקר הצביע בין היתר על תחזיות חסרות לביקוש לגז, עיכובים משמעותיים בהקמת יחידות ייצור חשמל שגררו נזק משקי, וכן על ריכוזיות ופיגור טכנולוגי בשוק הגפ"ם ובמדי המים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?