חמת סוגרת את פעילותה בטורקיה, הנוכחות העסקית הישראלית במדינה מצטמצמת

חמת סוגרת את פעילותה בטורקיה, הנוכחות העסקית הישראלית במדינה מצטמצמת
חמת סוגרת בטורקיה

ההיפרדות הכלכלית בין ישראל לטורקיה מעמיקה עם סגירת החברה הבת הטורקית של חמת באיזמיר. המהלך מצמצם עוד יותר את בסיס הנכסים הישראליים במדינה, בזמן שהיצוא הישראלי לטורקיה כמעט ונמחק והפעילות שנותרה מתרכזת במספר מצומצם של חברות.

היילייטס

  • חמת סוגרת את חברת הבת הטורקית MCP בעקבות קשיים בשיווק, מה שמדגיש את מגמת צמצום הפעילות הישראלית בתעשייה הטורקית.
  • ב-2025 יבוא הסחורות מטורקיה לישראל ירד ל-924.1 מיליון דולר מהיקף של כ-2 מיליארד דולר ב-2024, והיצוא צנח ל-10.9 מיליון דולר.
  • חברות ישראליות בולטות הנותרות בטורקיה, כמו נטפים, ICL וטבע, חשופות לסיכון גובר בעקבות מתיחויות פוליטיות וזיהוי ציבורי.

סגירת MCP וההתרחקות מהשוק הטורקי

כפי שדיווח גלובס, דירקטוריון חמת החליט בשבוע שעבר לסגור את פעילות החברה הבת הטורקית MCP מאיזמיר, על רקע קשיים בשיווק המוצרים בשוק המקומי ובשווקים נוספים מחוץ לישראל. MCP ריכזה את תחום ייצור הכלים הסניטריים מחרס, והסגירה מצטרפת למגמה רחבה יותר של צמצום החשיפה הישראלית לתעשייה הטורקית.

המהלך מגיע בצל החרפה ממושכת ביחסים המדיניים והמסחריים בין המדינות. בשנת 2025 הסתכם יבוא הסחורות מטורקיה לישראל ב-924.1 מיליון דולר, לעומת כ-2 מיליארד דולר ב-2024, בעוד שהיצוא הישראלי צנח מ-598.6 מיליון דולר ל-10.9 מיליון דולר בלבד.

לדברי ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בניגוד ליבוא מטורקיה לישראל שעוד מתקיים בהיקף מצומצם דרך מדינות שלישיות, היצוא הישראלי לטורקיה נעצר לחלוטין. היא מוסיפה כי גם חברות ישראליות שפעלו בטורקיה מתקשות להמשיך לפעול, כפי שמשתקף במקרה של חמת.

החברות שנשארו והסיכונים לפעילות

למרות המתיחות, כמה חברות ישראליות עדיין שומרות על נוכחות בטורקיה. נטפים ממשיכה להפעיל מתקן ייצור באדנה עבור השוק המקומי, ICL מחזיקה פעילות תעשייתית בבנדירמה באמצעות מפעל רותם, וטבע מפעילה מאיסטנבול זרוע מסחרית לשיווק תרופות ולקידום שיתופי פעולה עם ארגונים מקומיים.

השוק הטורקי עדיין נחשב לבעל פוטנציאל עסקי משמעותי בזכות אוכלוסייה של כ-87.9 מיליון תושבים ובסיס תעשייתי רחב. עם זאת, חברות ישראליות חשופות לסיכון גובר ככל שהן בולטות ומזוהות יותר, כפי שנראה באוגוסט אשתקד כאשר טורקיה חסמה אוניות של צים לאחר מחאות וניסיונות חבלה בנמלים שבהם פעלה החברה.

במקביל, החברה המרכזית למשקאות כבר אינה מחזיקה נכסים בטורקיה זה כשנתיים, לאחר שהשלימה את יציאתה מהמדינה במהלך תקופת המלחמה. גם בענף הטקסטיל נותרה נוכחות ישראלית זניחה, שמסתכמת במפעל גרביים בודד של דלתא גליל.

לדברי גורם עסקי ישראלי הפועל מול טורקיה, שינוי מהותי אינו צפוי כל עוד לא תשתנה הגישה של השלטון באנקרה כלפי ישראל. להערכתו, ישנם גישושים להפחתת המתיחות, אך בינתיים הסוחרים ממשיכים להעדיף קשרים שקטים, לעיתים דרך מדינות שלישיות, כדי לשמר יחסים עסקיים ותיקים ותועלת הדדית.

בכתבה קודמת שלנו על רצף המימושים של קרן פימי סקרנו כיצד הקרן המשיכה לבצע עסקאות אקזיט ומימושים גם בתקופה שבה סביבת ההשקעות בישראל מורכבת יותר. בין היתר תיארנו את מכירת כ־6% ממניות מנועי בית שמש להראל תמורת כ־500 מיליון שקל, כחלק מאסטרטגיה של השבחה וצמיחה בחברות תעשייה מקומיות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.