עלות מפתחי ההייטק בישראל עוקפת את עמק הסיליקון, הלחץ על גיוסים מתגבר

עלות מפתחי ההייטק בישראל עוקפת את עמק הסיליקון, הלחץ על גיוסים מתגבר
מפתחים יקרים מהעמק

התחזקות השקל מול הדולר משנה את מבנה העלויות של חברות ההייטק בישראל ומציבה את כוח האדם המקומי ברמת תמחור גבוהה במיוחד בקנה מידה עולמי. לפי נתונים עדכניים, המפתח הישראלי יקר כעת מעט יותר ממקבילו בארה"ב, בזמן שחברות צמיחה רבות מאטות או מקפיאות גיוסים בשוק המקומי.

היילייטס

  • עלות מפתח הייטק בישראל עלתה ב-17% עד 22% בשנה האחרונה וחצתה לראשונה את עלות מקבילו בארה"ב, לפי מחקר פורום חברות הצמיחה.
  • 58 מתוך 62 חברות צמיחה מדווחות ביוני 2026 על האטה או הקפאת גיוסים בישראל, כאשר 15% מהחברות פתחו משרות שתוכננו לישראל בחו"ל.
  • שר האוצר הציג תוכנית מענקים של 1.6 מיליארד שקל להייטק, אך חברות מבקרות אותה כלא מתמודדת ישירות עם עלות העסקת העובד המקומי.

מחקר חדש מצביע על היפוך בעלויות ההעסקה

כפי שפורסם במחקר של פורום חברות הצמיחה ופורסם בGlobes, עלותו של מפתח ישראלי עקפה לראשונה את זו של מקבילו האמריקאי, על בסיס נתוני 10,000 עובדים בשבע חברות צמיחה ישראליות החברות בפורום. מהמחקר עולה כי עלות עובד הייטק בישראל עומדת על פי 1.02 מעלותו של עובד מקביל בארה"ב, לעומת 85% בלבד במאי 2025.

בפורום מסרו כי בשנה האחרונה עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה ב-17% עד 22%, וכי נקודת האיזון שבה עלות העסקת עובד בישראל משתווה לזו של עובד מקביל בארה"ב עומדת סביב 3.21 שקלים לדולר. לפי הנתונים, השינוי נובע בעיקר מהיחלשות הדולר, בזמן שעיקר גיוסי ההון של חברות ההייטק נעשים בדולרים, אך רוב ההוצאות, ובהן שכר ואופציות לעובדים, משולמות בשקלים.

ההשוואה למזרח אירופה מצביעה גם היא על שינוי בתנאי התחרות. לפי המדגם, עובדי הייטק בישראל יקרים כיום פי 2.4 ממקביליהם בפולין, ליטא, רומניה ואוקראינה, לאחר שנים שבהן חברות בחרו לפעול בישראל בזכות איכות ההון האנושי, הניסיון והאקוסיסטם המקומי למרות פערי העלויות.

השלכות על גיוסים וביקורת על תוכנית האוצר

השילוב בין שיפור באיכות הטאלנט בשווקים אחרים, השפעת מהפכת ה-AI על מבנה הצוותים, וייסוף השקל, מגביר את התמריץ של חברות להפנות גיוסים חדשים מחוץ לישראל. מסקר נפרד שהובילה Viola Growth בשיתוף פורום חברות הצמיחה עולה כי 58 מתוך 62 חברות צמיחה שנבדקו מדווחות נכון ליוני 2026 כי האטו או הקפיאו את הגיוסים בישראל.

כ-55% מהחברות מציינות את שער הדולר כגורם מרכזי לכך, לצד השפעות ה-AI. עוד עולה מהסקר כי 15% מהחברות כבר פתחו בחו"ל משרות שתוכננו במקור להיפתח בישראל, בעקבות היחלשות הדולר.

על רקע זה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חושף השבוע תוכנית מענקים בהיקף של 1.6 מיליארד שקל לחברות הייטק צעירות שנפגעו מהיחלשות הדולר. ואולם, חברות צמיחה ומרכזי פיתוח מבקרים את המהלך וטוענים כי הוא אינו מטפל ישירות בעלות העובד הישראלי באמצעות כלי מס או הקלות בעלויות ההעסקה.

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, אומרת כי התוכנית מתמקדת במנועי צמיחה עתידיים, בעוד שהחברות זקוקות למענה מיידי לאתגרי התחזקות השקל. לדבריה, לצד צעדים ארוכי טווח, נדרשים גם פתרונות קצרי טווח, לרבות התאמות בתשלומי מס, בהוצאות המעסיק ובמנגנונים זמניים שיקלו על תזרים המזומנים של החברות.

ברפורמת החיסכון של משרד האוצר, שסקרנו בעבר, הוצגו המלצות לאחד קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות תחת מסגרת אחת שתאפשר השוואה ומעבר בין מוצרים תוך דחיית מס. לצד זאת הומלץ להגביל את הטבת המס במשיכה אחרי גיל 60 באמצעות תקרת פטור מצרפית של 200 אלף שקל, כאשר יישום המהלך תלוי בהליכי חקיקה ומלווה במחלוקות בין הרגולטורים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.