ישראלים ב-2026 בוחנים פיזור בין נדל"ן לשוק ההון

ישראלים ב-2026 בוחנים פיזור בין נדל"ן לשוק ההון
פיזור השקעות ב-2026

עליית מחירי הדיור, עלויות המימון הגבוהות והנגישות הגוברת לשווקים גלובליים דוחפות יותר ישראלים לבחון מחדש כיצד להקצות הון פנוי ב-2026. ההתלבטות כבר אינה מסתכמת בבחירה בין דירה לתיק השקעות, אלא מתרחבת גם לשאלות של נזילות, פיזור וחשיפה לשוק האמריקאי.

היילייטס

  • בסוף 2025 תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל הגיע לכ-7.2 טריליון שקל, עלייה של 15.5% בשנה, כאשר 19% מהסכום מושקע בחו"ל.
  • בשנת 2025 היקף המשכנתאות החדשות הסתכם בכ-106 מיליארד שקל, אך שוק הדיור התמתן עם ירידת מחירים ומלאי גבוה של דירות לא מכורות.
  • חשיפת הישראלים לנכסים פיננסיים בחו"ל עלתה מ-7% ב-2020 ל-9% ב-2025, עם דגש על שוק המניות האמריקאי והרחבת תמהיל ההשקעות.

מגמות השקעה ונתוני השוק ב-2026

כפי שעולה מהכתבה השיווקית שפורסמה בשיתוף Colmex Pro ב-Globes, השיח סביב הון פנוי בישראל מתרחב מעבר לשאלה המסורתית של רכישת דירה, ונוגע יותר ויותר גם להשקעה בשוק ההון המקומי ובחו"ל. בכתבה מצוטט רון רבינוביץ, סמנכ"ל השיווק של קבוצת קולמקס, שאומר כי המשקיעים בוחנים כיום לא רק נדל"ן מול בורסה, אלא גם ישראל מול חו"ל, נכס פיזי מול נזילות, וחשיפה לחברות מובילות בשוק המניות האמריקאי.

לפי הנתונים המובאים בכתבה מבנק ישראל, היקף המשכנתאות החדשות של משקי הבית בשנת 2025 הסתכם בכ-106 מיליארד שקל, נתון שמראה כי הביקוש לדיור עדיין קיים. במקביל, בנק ישראל מתאר את שוק הדיור ב-2025 כשוק שהתמתן, עם רמת עסקאות נמוכה יחסית, מלאי גבוה של דירות לא מכורות אצל יזמים וירידה במחירי הדירות בחלק מהחודשים במחצית השנייה של השנה.

בזירת שוק ההון, הכתבה מציינת כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל הגיע בסוף 2025 לכ-7.2 טריליון שקל, לאחר עלייה של 15.5% במהלך השנה. מתוך הסכום הזה, ההשקעות של הציבור בחו"ל עמדו על כ-1.33 טריליון שקל, כ-19% מכלל הנכסים הפיננסיים, בעוד יתרת המניות המוחזקות בחו"ל הגיעה לכ-801 מיליארד שקל.

השלכות למשקיעים ולשוק המקומי

המגמה המתוארת מצביעה על כך שמשקי בית בישראל אינם נוטשים את הנדל"ן, אך בוחנים אותו כיום מול חלופות בצורה מחושבת יותר. דירה ממשיכה להיתפס כנכס מוחשי ובעל ערך תרבותי ופיננסי, אך העלות הגבוהה, המיסוי, התחזוקה והחשיפה לשוק מקומי אחד גורמים לחלק מהמשקיעים לשקול גם מסלולים נזילים ומפוזרים יותר.

במקביל, שוק ההון, ובעיקר השוק האמריקאי, נהנה מחשיפה רחבה יותר בקרב הציבור הישראלי. הכתבה מדגישה כי משקי בית מגדילים פעילות ישירה בנכסים פיננסיים בחו"ל, כאשר חלקם בכלל הנכסים הפיננסיים של ישראלים בחו"ל עלה מ-7% בשנת 2020 ל-9% בשנת 2025, לפי בנק ישראל.

המשמעות עבור המשקיעים היא שהדיון עובר מבחירה בינארית בין נדל"ן לבורסה לבניית תמהיל השקעות המותאם לגיל, להכנסה, להון העצמי, לאופק ההשקעה ולסבילות לסיכון. לצד זאת, גם הכתבה עצמה מדגישה כי מסחר בשוק ההון כרוך בסיכון, כולל תנודתיות, סיכוני מטבע ורגולציה, ולכן אינו מתאים לכל משקיע.

ברפורמת החיסכון שמקדם משרד האוצר סביב מס רווחי הון, סקרנו בעבר את השינויים המתוכננים בהסדרי הפטור ואת המטרה להשוות את תנאי המיסוי בין מכשירים פיננסיים שונים. בכתבה הוסבר כיצד המס נגבה בעת מימוש (מכירה, פדיון, פקיעה או דיבידנד), ומה המשמעות של שיעורי מס של 15%–25% בהתאם לסוג הנכס. עוד הודגש כי כל שינוי בפטורים ובכללי המיסוי עשוי לשנות את האטרקטיביות היחסית של אפיקי חיסכון והשקעה עבור הציבור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.