מדד JPPI מצביע על פערים פוליטיים חריפים בתפיסת מצב הכלכלה בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מדד JPPI ופערים פוליטיים בכלכלה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

מדד JPPI מצביע על פערים פוליטיים חריפים בתפיסת מצב הכלכלה בישראל — פערים חדים בתפיסות הכלכלה

לקראת תקופת בחירות מתקרבת ולאחר שנתיים וחצי של מלחמה, מדד חדש של המכון למדיניות העם היהודי מראה כי הערכת הציבור את הכלכלה הישראלית מושפעת במידה רבה מהזדהות פוליטית. הדוח מרכז סקרים שנערכו בשנתיים האחרונות ומציג גם קשר בין רמת האופטימיות לגבי עתיד המדינה לבין הנכונות להשקיע בישראל.

היילייטס

הדוח של JPPI מראה פערים חדים בין ימין לשמאל בהערכת מצב הכלכלה, עם ציון ממוצע של 4 בימין ו-1.4 בשמאל.
72% מהישראלים תומכים בתקיפה באיראן ובקרב היהודים שיעור התמיכה מגיע ל-85%, כשבמקביל האמון בצה"ל עלה ל-78%.
55% מהישראלים מזהים את הקיטוב החברתי כאיום המרכזי, ו-63% מהיהודים רואים בדמוקרטיה גם ערכי זכויות אדם – ירידה מ-80% בשלוש שנים.

ממצאי הדוח על כלכלה, השקעה ועמדות הציבור

כפי שדיווח גלובס, הדוח האחרון של המכון למדיניות העם היהודי, מדד JPPI לחברה הישראלית, מציג תמונה שלפיה רוב הישראלים סבורים שהכלכלה נמצאת במצב סביר פלוס, אך הפערים בין המחנות הפוליטיים ניכרים מאוד. הציון הממוצע שנתן הציבור לכלכלה עומד על 2.8 בסולם של 5- עד 5+, כאשר מי שמגדירים את עצמם ימין העניקו בשנה האחרונה ציון ממוצע של 4, במרכז הציון היה 2.7, בשמאל 1.4, ובחברה הערבית 1.2.

גם בשאלת הכדאיות של השקעה בישראל נרשמת תמונה חיובית יחסית. כשני שלישים מהישראלים סבורים שכדאי מאוד להשקיע בישראל, מהם 42% שסבורים שכדאי לעשות זאת לטווח ארוך, בעוד פחות מחמישית מעריכים שלא כדאי להשקיע. הדוח קובע כי העמדה הזו קשורה ישירות למידת האופטימיות ביחס לעתיד המדינה, שעלתה מממוצע של 1.2 בספטמבר 2024 ל-1.6 בתחילת 2026.

מחברי הדוח מציינים כי ככל שמתקדמים משמאל לימין, רמת האופטימיות עולה, ובהתאם גם האמון בהשקעה בישראל. לדבריהם, ניכרת תגובת שרשרת בין מחנה פוליטי, רמת אופטימיות ואמון בהשקעה.

המדד בוחן גם סוגיות כלכליות יומיומיות יותר. רבע מהישראלים סבורים שהגיל הנכון לרכישת דירה הוא 25 עד 29, ורבע נוסף מעדיפים את הגילים 30 עד 34. בהשוואה לסקר של מכון פיו, ישראל נמנית עם שלוש המדינות שבהן הגיל הממוצע לרכישת דירה הוא מהנמוכים בעולם.

באשר לפרישה מעבודה, שליש מהישראלים סבורים שהגיל המתאים הוא לפני 65, יותר ממחצית סבורים שלפני 70, ורבע מעריכים שהגיל הנכון הוא מעל 70. בחברה הערבית יותר מ-50% סבורים שהגיל הטוב ביותר הוא לפני 65, בעוד שבקרב יהודים השיעור נמוך משליש. גם בתוך החברה היהודית נרשמים פערים, כאשר 24% מהחילונים תומכים בפרישה מעל גיל 70, לעומת 35% מהדתיים ו-46% מהחרדים.

השפעת המלחמה והקיטוב על החברה והמשק

הדוח בוחן גם את עמדות הציבור ביחס למלחמה ומראה שינוי בתחושת ההישג הלאומי לפי הזירה שבה מתמקד השיח הציבורי. בשיא מבצע "שאגת הארי" במרץ 2026, 56% מהישראלים דיווחו על תחושת ניצחון בזירה האיראנית, אך בתוך חודשיים הנתון ירד ל-38%. במקביל, שיעור מי שאומרים כי הם כלל לא מרגישים שישראל מנצחת עלה מ-7% במרץ ל-22% במאי.

לצד זאת, כ-72% מהישראלים תומכים במתקפה באיראן, ובקרב היהודים השיעור מגיע ל-85%. המלחמה מביאה גם לעלייה באמון בפיקוד הבכיר של צה"ל, כאשר 78% מהישראלים מביעים בו אמון גבוה, עלייה של 14% לעומת דצמבר 2025. לפי מחברי הדוח, כאשר הדיון הציבורי מתמקד בעזה, בחטופים, בהפסקת אש ובשאלת היום שאחרי, תחושת ההישג נוטה לרדת, ואילו כאשר תשומת הלב עוברת לפעילות צה"ל בלבנון ובאיראן, תחושת ההישג נוטה לעלות.

בשאלת עתיד עזה, הדעות מפוצלות אך שוב מושפעות במידה רבה מהמיקום הפוליטי. כ-24% מהישראלים מסכימים שישראל תכבוש את הרצועה ותנהל אותה כמה שנים, 24% מסכימים שישראל תאפשר לרשות הפלסטינית לשלוט ברצועה, ורק כ-5% מסכימים שחמאס ימשיך לשלוט. בקרב הימין, 81% מעדיפים שלטון ישראלי בעזה, בעוד שבקרב השמאל 74% מעדיפים שלטון של הרשות הפלסטינית.

הממצא הרחב ביותר בדוח נוגע לקיטוב החברתי עצמו. כ-55% מהישראלים סבורים כי הקיטוב והמחלוקת הם האתגר המסוכן ביותר כיום, יותר מהאיום האיראני ומהסכסוך הפלסטיני. עם זאת, רוב הנשאלים גם סבורים שאפשר להגיע לפשרות בסוגיות כמו גיוס חרדים, תחבורה ציבורית בשבת, כוחו של בית המשפט העליון ונישואים אזרחיים.

מדד ההסכמה של המכון מראה כי 59% מהישראלים מסכימים שמדינה דמוקרטית היא כזו שיש בה גם בחירות חופשיות, זכות הצבעה והכרעת רוב, וגם ערכי סובלנות ושמירה על זכויות אדם. בקרב היהודים השיעור עומד על 63%, לעומת 80% לפני שלוש שנים. הדוח מצביע גם על מחלוקת עמוקה סביב אופייה היהודי של המדינה, כאשר כשליש מהישראלים סבורים שישראל אינה יהודית מספיק, ובקרב הימין השיעור עולה ל-56%, בעוד 42% מהחילונים סבורים שישראל יהודית מדי.

לפי הממצאים, נקודת המבט הפוליטית ממשיכה לעצב את האופן שבו הציבור מפרש סוגיות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות. במקביל, הדוח מראה שרבים בציבור סבורים כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך, לרבות כחצי מהחילונים שאינם משוכנעים שישראל היא המקום הנכון לילדיהם ולנכדיהם לחיות בו.

בכתבה קודמת שלנו על רכישות דירות של תושבי חוץ בירושלים תיארנו כיצד העיר הובילה ב-2025 עם 684 עסקאות, אך בתחילת 2026 נרשמה התקררות בביקושים — בעיקר מצד רוכשים אמריקאים. הסברנו שהתחזקות השקל והיחלשות הדולר הפכו את הדירות ליקרות יותר במונחי דולר, ובמקביל היצע גבוה של דירות חדשות לא מכורות יצר לחץ שהחל להתבטא בירידת מחירים בשקלים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?