קיבוץ מעברות מרחיב פורטפוליו תעשייה וצריכה עם הכנסות של כ-700 מיליון שקל בשנה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מעברות מרחיב פורטפוליו תעשייה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

קיבוץ מעברות מרחיב פורטפוליו תעשייה וצריכה עם הכנסות של כ-700 מיליון שקל בשנה — קיבוץ מעברות מתרחב

קיבוץ מעברות פועל כיום באמצעות קבוצת החזקות מגוונת של שבע חברות בתחומי תוספי התזונה, מוצרי בעלי חיים וטיפוח, לצד הכנסות מצרפיות של כ-700 מיליון שקל בשנה. המבנה הזה מתגבש לאחר מכירת השליטה במטרנה, יציאה מהבורסה והשלמת תהליך ההפרטה של הקיבוץ בינואר 2026.

היילייטס

מוצרי מעברות משיגה הכנסות שנתיות של כ-700 מיליון שקל ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית על חברות בתחומי תוספי תזונה, מזון, קוסמטיקה וקמעונאות.
לאחר מכירת מטרנה, מעברות התקדם לבניית מנועי צמיחה בתחומים בהם יש לה יתרון יחסי, ויצאה מתחומים כמו פארם אינטרנטי ופעילות בחו"ל.
מודל הקיבוץ נשמר עם שיתוף מנגנוני רווחה והחלטות אסטרטגיות נידונות באסיפה, אך הניהול השוטף בידי דירקטוריון חיצוני בראשות אריק שור.

מבנה הקבוצה ואסטרטגיית ההשקעות

בראיון לגלובס, מנכ"ל קבוצת מוצרי מעברות יריב גרינברג מתאר את החברה כגוף שמתנהל בדפוסי פרייבט אקוויטי, עם בחינה שוטפת של חברות לפי אופק, תוצאות ו-IRR. לדבריו, ההון לעסקאות מגיע בעיקר מתזרים המזומנים החזק של הפעילות ומהכספים שנותרו לאחר מכירת מטרנה, והקבוצה שומרת על משטר דיווח ובקרה הדוק גם לאחר הפיכתה לחברה פרטית.

מוצרי מעברות מחזיקה במלוא הבעלות באלטמן, ביופט וחלבית, ובנוסף באניפט, קוזאי פט, לבידו ו-K&Care בשיעורי החזקה שונים. בנפרד מהקבוצה, הקיבוץ מחזיק גם בחברת התרופות תרימה ובחברת ENVOMED, ושלוש מהחברות פועלות מפארק התעשיות מעברות הסמוך לקיבוץ.

לדברי גרינברג, מכירת מטרנה לא סימנה נסיגה אלא מעבר לבניית מנועי צמיחה חדשים בתחומים שבהם הקבוצה מזהה יתרון יחסי. הוא מציין כי הקבוצה העמיקה בשנים האחרונות את פעילותה בתוספי תזונה, מזון וציוד לבעלי חיים, קוסמטיקה טבעית וקמעונאות, ובמקביל יצאה מפעילויות שלא התאימו עוד לכיוון האסטרטגי שלה, כולל בפולין, בצרפת ובתחום הפארם האינטרנטי.

ממשל תאגידי והשפעה על המודל הקיבוצי

מעברות נמנה עם הקיבוצים הבולטים בישראל בהכנסות מתעשייה, ונכון לסוף 2024 חיים בו כ-1,000 תושבים. בינואר 2026 הושלם בקיבוץ תהליך ההפרטה, אך לפי הנהלת הקבוצה ולפי הנהגת התנועה הקיבוצית, נשמרים בו גם מנגנונים שיתופיים, בהם מערכות חינוך, תמיכה בגיל השלישי ורשתות ביטחון כלכליות לחברים.

גרינברג אומר כי ההפרטה לא שינתה מהותית את היחסים בין הקיבוץ לחברה העסקית. לדבריו, החלטות מהותיות כמו רכישות, מיזוגים ומכירות עדיין מגיעות לדיון ואישור בקיבוץ, בעוד שהניהול השוטף נשאר בידי הדירקטוריון וההנהלה, והחברים נהנים גם מחלק מהדיבידנדים ומהכנסות נלוות כמו שכר דירה ושירותי תפעול.

הקבוצה נדרשת במקביל להתמודד עם חשדנות מצד שותפים עסקיים פוטנציאליים כלפי מבנה הבעלות הקיבוצי. גרינברג טוען כי החברה מדגישה את ההפרדה בין הקהילה לבין הניהול השוטף, ונעזרת גם ביו"ר הדירקטוריון אריק שור, שאינו חבר קיבוץ, כדי להביא פרספקטיבה חיצונית לניהול ולהמשך הרחבת הפעילות.

בכתבה קודמת שלנו על מדד JPPI לחברה הישראלית הצגנו כיצד הערכת הציבור את מצב הכלכלה והכדאיות להשקיע בישראל מושפעות במידה רבה מהזדהות פוליטית ומרמת האופטימיות לגבי עתיד המדינה. סקרי המדד הצביעו גם על השפעת המלחמה והקיטוב החברתי על תחושת ההישג הלאומי ועל האמון במוסדות, לצד פערים חדים בין מחנות בנושאים כלכליים וחברתיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?