נכסי הציבור בישראל מדגישים שחיקת תשואה בפיקדונות ובעו"ש

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
נכסי הציבור ושחיקת תשואה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

אתמול

נכסי הציבור בישראל מדגישים שחיקת תשואה בפיקדונות ובעו"ש — שחיקת תשואה בעו"ש

נתוני הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל מצביעים על היקף עושר גבוה, אך גם על ריכוז חריג של כספים נזילים שאינם מושקעים. חלק ניכר מהכסף שמוחזק ישירות בידי הציבור נשאר בבנקים בריבית נמוכה, ולכן נשחק מול האינפלציה ופוגע בתשואה לטווח הבינוני והארוך.

היילייטס

הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל הגיעו ל-7.25 טריליון שקל, עם 63% מהכסף הישיר שמוחזק בעו"ש ופיקדונות החשופים לשחיקה ריאלית.
מאז 2021 עלתה האינפלציה בישראל בכ-18%, בעוד שהתשואה השנתית על עו"ש ופיקדונות נותרה סביב 0.1%, מה ששוחק את כוח הקנייה של כספים נזילים.
41% מהנכסים של גופים מוסדיים מושקעים בנכסים זרים, ו-54% מהכספים המופקדים לפנסיה מופנים לחו"ל, מה שמעיד על העדפה לחשיפה עקיפה לסיכון.

מבנה החיסכון והחשיפה לשחיקת ערך

כפי שפורסם ב-Globes, בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר כי הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל הגיעו ל-7.25 טריליון שקל, שהם 340% מהתוצר. מן הנתונים עולה כי כ-46% מהתיק, כ-3.3 טריליון שקל, מנוהלים בחסכונות הפנסיה והגמל, ועוד כ-780 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות נאמנות, כך שכ-55% מהנכסים הפיננסיים בישראל מנוהלים מקצועית.

מנגד, מתוך כ-3.2 טריליון שקל שמוחזקים ישירות בידי הציבור, כולל משקי בית, עסקים וחברות, כ-2 טריליון שקל מוחזקים במזומן ובפיקדונות. המשמעות היא שכ-63% מהכסף שהישראלים מחזיקים ישירות אינו מושקע, אלא נשאר בבנקים, אף שהוא מספק תשואה נמוכה עד אפסית.

הטקסט מדגיש כי כסף בעו"ש ובפיקדונות נתפס כבטוח משום שהוא אינו מציג תנודתיות יומית, אך בפועל הוא חשוף לשחיקה ריאלית. מראשית 2021 האינפלציה בישראל עלתה בכ-18%, בעוד שהריבית הממוצעת על יתרת זכות בעו"ש עמדה על 0.1% וברוב המקרים על אפס, כך שכוח הקנייה של כספים נזילים נשחק גם בלי להופיע כהפסד גלוי בחשבון.

ההשוואה הבינלאומית מצביעה על כך שישראל אינה חריגה לבדה. באירופה כ-30% מנכסי משקי הבית מוחזקים בעו"ש ובפיקדונות, ביפן השיעור מגיע ל-47.2%, ואילו ב-U.S. רק כ-14.5% מנכסי משקי הבית מוחזקים במזומן, פיקדונות וקרנות כספיות.

פער בין החיסכון הפרטי לפנסיה המנוהלת

במערכת הפנסיונית בישראל מתקבלת תמונה שונה, שבה כספי החיסכון מושקעים בהיקף רחב בנכסי סיכון ובשווקים זרים. נכון למאי 2026, כ-41% מנכסי הגופים המוסדיים חשופים לנכסים זרים, וכ-70% מחשיפה זו היא למניות זרות, כך שכמעט 30% מכלל התיק המוסדי מורכב ממניות חו"ל.

לפי נתוני מכון הפניקס באוניברסיטת רייכמן, כ-54% מהכספים המופקדים לפנסיה בישראל מופנים לחו"ל. לצד זאת, כ-15% מנכסי המוסדיים מושקעים במניות בישראל, ולכן החשיפה המנייתית הכוללת של מנהלי כספי הציבור מגיעה לכ-45% מהנכסים.

הפער הזה מחזק את הטענה שהציבור בישראל אינו שונא סיכון כשלעצמו, אלא מעדיף שלא לראות אותו ישירות. כאשר ההשקעה ארוכת טווח, מנוהלת בידי גוף מוסדי ומרוחקת מחשבון הבנק היומיומי, מתקבלת נכונות גבוהה יותר להיחשף למניות; כאשר הכסף נזיל ונראה בחשבון, רבים מעדיפים להישאר בעו"ש ובפיקדונות.

מן הניתוח עולה כי בחינת תיק ההשקעות צריכה להתמקד לא רק בריבית הנומינלית, אלא גם בתשואה הריאלית לאחר אינפלציה ומס. הטקסט מציג קרנות כספיות כחלופה עדיפה לפיקדונות מבחינת תשואה ריאלית נטו, ומציין כי תיק מפוזר אמור לכלול גם איגרות חוב צמודות, נכסים ריאליים ורכיב מנייתי, במיוחד בסביבת ריבית יורדת.

בכתבה קודמת שלנו על תיק ההשקעות של עפרי פילץ הצגנו גישה שמעדיפה חשיפה גבוהה למניות בישראל ובחו"ל לצד קרן כספית ואג"ח אירופיות, מתוך הנחה שאופק השקעה ארוך מאפשר לשאת תנודתיות. פילץ טענה כי התשואה הצפויה בנדל"ן למגורים בישראל נמוכה יחסית, ולכן מבחינתה חלופות בשוק ההון עשויות להיות אטרקטיביות יותר למשקיעים עם סיבולת סיכון ופיזור נכון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?