שטראוס ואיילון נכנסות לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק ב-2026

שטראוס ואיילון נכנסות לרשימת הגורמים הריכוזיים במשק ב-2026
שטראוס ואיילון ברשימה

ועדת הריכוזיות מעדכנת היום את רשימת הגורמים הריכוזיים לשנת 2026, ומוסיפה אליה את קבוצת שטראוס ואת בית ההשקעות איילון. העדכון משקף חציית ספי פעילות שנקבעו בחוק בשנת הכספים 2025, והוא מרחיב את תחולת מגבלות הריכוזיות על שתי הקבוצות.

היילייטס

  • שטראוס מצטרפת ב-2026 לרשימת הגורמים הריכוזיים לאחר שמחזור המכירות חצה ברגע חוקי כ-7 מיליארד שקל ב-2025.
  • איילון נכנסת לרשימת הגורמים הריכוזיים לאחר שהיקף נכסיה חצה רף חוקי שנקבע לשנת 2025.
  • הכללה ברשימות מחייבת רגולטורים לשקול ריכוזיות בהענקת רישיונות ובקידום הפרטות, ומחייבת הפרדה בין גופים ריאליים ופיננסיים.

עדכון הרשימות והספים שנחצו

כפי שפורסם ב-Globes, יצרנית המזון והקפה שטראוס, שבשליטת עופרה שטראוס, עדי שטראוס ועירית שטראוס, וכלל התאגידים שבשליטתם, מתווספים לרשימת הגורמים הריכוזיים ולרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים. הצירוף נעשה לאחר שמחזור המכירות של החברה בשנת 2025 חצה לראשונה את הרף הקבוע בחוק, כ-7 מיליארד שקל.

גם בית ההשקעות איילון, שבשליטת נעם ברורמן והתאגידים שבשליטתו, נכנס לרשימת הגורמים הריכוזיים. הגופים הפיננסיים שבקבוצה מצטרפים לרשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, לאחר שהיקף הנכסים שלהם חצה את הרף שנקבע בחוק בשנת הכספים 2025.

השלכות רגולטוריות על הקבוצות במשק

ברשימת הגורמים הריכוזיים נכללות 91 קבוצות, ובהן לפחות אחד מהמאפיינים שנקבעו בחוק. הרשימה כוללת 18 גופים פיננסיים משמעותיים, בהם חמשת הבנקים ו-12 גופים מוסדיים, 30 תאגידים ריאליים משמעותיים, וכן גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה, לצד פעילות מצטברת בתחום תשתית חיונית בהיקף העולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים.

הופעה ברשימות אלה מחייבת רגולטורים להביא בחשבון שיקולי ריכוזיות כלל-משקית כאשר הם מעניקים רישיונות בתחומי תשתית חיונית או מקדמים הפרטה של חברות ממשלתיות לגורמים המנויים בהן. בנוסף, להכללה ברשימות יש השלכות גם על חובת ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים לבין גופים פיננסיים משמעותיים.

בעדכון קודם שלנו על העימות סביב סמכויות מועצת הרשות השנייה, סקרנו כיצד הפער בין פסיקת בג"ץ לעמדת הממשלה לגבי הכרה בהחלטות המועצה יוצר אי־ודאות רגולטורית. הבהרנו שהמתיחות הזו עלולה להשפיע בפועל על תוקף החלטות רגולטוריות ועל עסקאות בשוק המדיה, ולהרחיק משקיעים בשל עלייה בסיכון התפעולי והמשפטי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.