הכנסת ה-26 נכנסת לתקופת בחירות, סמכויות החקיקה והממשלה נמשכות תחת מגבלות

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הכנסת והממשלה בתקופת בחירות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

לפני 11 שעות

הכנסת ה-26 נכנסת לתקופת בחירות, סמכויות החקיקה והממשלה נמשכות תחת מגבלות — מגבלות בתקופת בחירות

לקראת פיזור הכנסת ב-17 ביולי והבחירות לכנסת ה-26 ב-27 באוקטובר, עבודת הכנסת והממשלה נמשכת גם בתקופת הבחירות אך במסגרת מגבלות פרוצדורליות ומשפטיות. המשמעות היא שהליך חקיקה מורכב נעשה קשה יותר לקידום, בעוד שממשלת המעבר ממשיכה לפעול עם חובת איפוק מוגברת בתחומים רגישים כמו מינויים, הסכמים והקצאות תקציב.

היילייטס

כנסת ה-26 יוצאת לבחירות, ממשיכה בחקיקה מוגבלת כאשר רק דיונים שאושרו בוועדת הכנסת או בוועדת ההסכמות מתאפשרים.
חקיקה מורכבת כמעט ולא מתקדמת בתקופת בחירות, אך הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה נהנות מרציפות לכנסת הבאה.
ממשלת מעבר נדרשת לאיפוק בהחלטות, לא מבצעת מינויים בכירים או הבטחות תקציביות למעט צורך ציבורי חיוני לפי פסיקות בג"ץ והנחיות היועץ המשפטי.

מגבלות הפעילות בכנסת עד הבחירות

כפי שפורסם ב-גלובס, citing המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקירה של ד"ר אסף שפירא מבהירה כי לפי עיקרון רציפות הכנסת, המעוגן בסעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת, הכנסת שהתפזרה ממשיכה לכהן עד לישיבה הראשונה של הכנסת החדשה, ולכן היא רשאית להמשיך גם בהליכי חקיקה.

עם זאת, תקופת הבחירות מצמצמת את היכולת לנהל עבודה פרלמנטרית שוטפת. מליאת הכנסת מתכנסת רק לפי דרישה של 25 חברי כנסת או לפי דרישת הממשלה, וגם עבודת הוועדות מוגבלת ודורשת אישור של ועדת הכנסת, שיכולה לקבוע תנאים לקיום הישיבות.

לפי הסקירה, הנוהג הוא שוועדת הכנסת מעבירה את הסמכות לאשר דיונים ל"ועדת ההסכמות", שבה חברים יו"ר הקואליציה ונציג מסיעת ראש האופוזיציה. מבחינה מעשית, מצב זה מקטין את הסיכוי להשלים בתקופת הבחירות חקיקה מורכבת שדורשת עבודה פרלמנטרית רחבה, אם כי הצעות חוק שכבר עברו קריאה ראשונה יכולות לקבל דין רציפות ולהמשיך מאותה נקודה בכנסת הבאה.

חובת האיפוק של ממשלת המעבר

לפי ד"ר עמיר פוקס ופרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק יסוד: הממשלה אינו קובע מגבלות מפורשות על סמכויותיה של ממשלת מעבר ואף אינו מגדיר במפורש את המונח הזה. עקרון היסוד הוא מניעת ואקום שלטוני, ולכן הממשלה ממשיכה לפעול באופן רציף עד להשבעת ממשלה חדשה.

עם זאת, פסיקת בג"ץ קובעת כי מתחם הסבירות של ממשלת מעבר צר יותר מזה של ממשלה רגילה, ולכן מוטלת עליה חובת איפוק, אלא אם קיים צורך ציבורי חיוני בעשייה. לפי הסקירה, חריג כזה עשוי להתעורר למשל בחתימה על הסכמים מדיניים כאשר האינטרס הציבורי מחייב פעולה דחופה.

המגבלות בולטות גם בסוגיית מינויי בכירים, שבה הפסיקה קבעה כי ראוי בדרך כלל להמתין לכינון ממשל חדש, אלא אם יש צורך חיוני באיוש התפקיד. גם בתחום התקציבי, ובפרט בהקשר של כלכלת בחירות, שרים מנועים מלהבטיח הקצאות תקציב או הטבות מכוח תפקידם במהלך סיורי בחירות, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

בפרסום קודם שלנו על פיזור הכנסת והמעבר לממשלת מעבר לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר, סקרנו את לוח הזמנים הפוליטי ואת האופן שבו תקופת הבחירות מצמצמת קידום מהלכים וממקדת את הפעילות בחקיקה בהסכמה ובצרכים חיוניים. עוד עמדנו על החקיקה הרגישה שנדחפה לשבוע האחרון של הכנסת, ובראשה הצעת החוק להקפאת מעצרי משתמטי גיוס חרדים וההשלכות המשפטיות והציבוריות שנלוו אליה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?