בית הנבחרים ב-U.S. דן בקיצוץ חד בסיוע הביטחוני לישראל

בית הנבחרים ב-U.S. דן בקיצוץ חד בסיוע הביטחוני לישראל
מהפך בסיוע לישראל

הצבעה צפויה בבית הנבחרים ב-U.S. על תיקון לתקציב 2027 מציבה מחדש את הסיוע הביטחוני לישראל במוקד המחלוקת הפוליטית בוושינגטון. אף שהמהלך צפוי להיכשל בשל הרוב הרפובליקני, עצם קיומו והיקף התמיכה האפשרי בו מדגישים שינוי רחב יותר בעמדות כלפי ישראל, בעיקר בקרב הדמוקרטים.

היילייטס

  • תיקון של תומאס מאסי מציע לבטל כ-3.3 מיליארד דולר מתוך 3.8 מיליארד דולר בסיוע הביטחוני השנתי ש-U.S. מעניקה לישראל, תוך חריגת 500 מיליון דולר למערכות הגנה מפני טילים.
  • האקים ג'פריס מודיע שיתנגד לתיקון אך מאפשר לכל חברי המפלגה הדמוקרטית להצביע לפי שיקול דעתם, מה שמעמיק את הפערים הפוליטיים הפנימיים בנושא.
  • השיח הדמוקרטי עובר מתמיכה מסורתית לסיוע ביטחוני לדרישה לאתחול היחסים עם ישראל ומעבר לסחר במקום סיוע ישיר, במקביל לדחיפה פנימית של נתניהו לצמצום סיוע.

פרטי התיקון והעמדות בקונגרס

כפי שדווח בגלובס, התיקון שהגיש חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי במסגרת הצעת תקציב מחלקת המדינה לשנת הכספים 2027 מבקש לבטל כ-3.3 מיליארד דולר מתוך חבילת הסיוע הביטחוני השנתי בסך 3.8 מיליארד דולר שמעניקה U.S. לישראל. החריג המרכזי הוא כ-500 מיליון דולר שימשיכו להיות מוקצים למערכות הגנה מפני טילים, ובהן כיפת ברזל.

מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, מודיע כי יצביע נגד ההצעה, אך אינו מטיל משמעת סיעתית ומאפשר לחברי מפלגתו להכריע לפי שיקול דעתם. במכתב לחברי הסיעה הוא כותב כי התיקון רחב מדי ועלול לפגוע גם במימון פעילויות הומניטריות, ביישוב פליטים מחדש, במאמצי שלום ובפעילות שגרירות U.S. בישראל.

לצד התנגדותו, ג'פריס מסביר כי קיימות סיבות ענייניות להצבעה לשני הכיוונים, צעד שמשקף את הרגישות הפוליטית הגוברת סביב הסוגיה. מחוקקים פרוגרסיבים בולטים, בהם אלכסנדריה אוקסיו קורטז וגרג קסאר, מודיעים על תמיכה בתיקון, בעוד בכירים דמוקרטים פרו-ישראלים, בהם ג'רי נדלר, גרג מיקס, אדם סמית', ג'וש גוטהיימר וריצ'רד ניל, מצהירים כי יצביעו נגדו.

השפעה פוליטית על יחסי U.S.-ישראל

הדיון הנוכחי ממחיש עד כמה הדרישה לצמצם את הסיוע לישראל כבר אינה נשארת בשולי המפלגה הדמוקרטית. ג'פריס עצמו קורא לאתחול משמעותי ביחסי U.S. וישראל לאחר מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכותב כי מזכר ההבנות הבא בין המדינות, שייכנס לתוקף לאחר 2028, אינו צריך לכלול עוד סיוע צבאי ישיר.

לדבריו, לישראל יש כלכלה מתקדמת והיא מסוגלת לממן בעצמה את מערכות הנשק המתקדמות שלה. גם נתניהו אומר בחודשים האחרונים כי הוא מעוניין בצמצום הדרגתי של הסיוע הביטחוני האמריקני ובמעבר מיחסי סיוע ליחסי שותפות, בעוד שגריר U.S. בישראל, מייק האקבי, כותב לאחרונה כי מזכר ההבנות הבא יתבסס על סחר ויסיים את עידן הסיוע.

גם בקרב הארגונים היהודיים ב-U.S. ניכרת חלוקה מדודה יותר בשיח, אף שרובם תומכים בהתנגדות לקיצוץ. Democratic Majority for Israel ואיפא"ק מברכים על עמדת ג'פריס, בעוד ג'יי סטריט מתנגדת להצעה אך מביעה הבנה כלפי חברי קונגרס שיבחרו לתמוך בה כאמצעי להבעת הסתייגות רשמית ממדיניות ממשלת ישראל.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו בלחץ שמפעילה וושינגטון על ירושלים לצמצם את הפריסה הצבאית בזירה הצפונית, בדגש על דרישה להתחיל בנסיגה מסוריה ובהפחתת מתיחות גם מול לבנון. דיווחנו גם על הקשיים בקידום הסדר ביטחוני חדש ועל כך שהמאמץ האמריקאי לתרגם מגעים מדיניים לשינויי פריסה בשטח נתקל בפערים מול עמדת ישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.