שוק הדיור בישראל מציג ירידה חדה במחירי הדירות ועלייה בשכר הדירה

שוק הדיור בישראל מציג ירידה חדה במחירי הדירות ועלייה בשכר הדירה
ירידה בדירות, עליית שכירות

שוק הדיור בישראל מציג בחודשים האחרונים תנועה הפוכה בין מחירי הדירות לבין מחירי השכירות, כאשר ירידה במחירי המכירה מלווה בהתייקרות בשוק השכירות. הנתונים האחרונים מצביעים על ירידה חודשית של 1% במחירי הדירות, לצד עלייה של 0.9% במדד שירותי הדיור, מה שמחדד את הלחץ על שוכרים במקביל להיחלשות בחלק משוקי המכירה.

היילייטס

  • ממחקר הלמ"ס עולה כי מחירי הדירות בישראל ירדו בחודש האחרון ב-1%, הירידה החדה ביותר מאז 2017, במיוחד בתל אביב ובירושלים שאיבדו כ-6% מרמות השיא.
  • מדד שכר הדירה זינק ב-0.9% בחודש האחרון, העלייה החדה ביותר ב-11 החודשים האחרונים, כששוכרים חדשים משלמים 6.6% יותר לעומת דיירים קודמים.
  • הירידה בביקוש לדירות לרכישה והיעדר מדיניות ממשלתית בתחום הדיור המוסדי מנתבים משקי בית לשוק השכירות ומחריפים את הלחץ על מחירי השכירות.

נתוני הלמ"ס ומוקדי הירידה במחירי הדירות

כפי שפורסם בגלובס על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות יורדים בשיעור חודשי של 1%, הירידה החדה ביותר מאז סוף 2017. במקביל, מדד שירותי הדיור, הצמוד לשכר הדירה, עולה ב-0.9%, העלייה הגבוהה ביותר ב-11 החודשים האחרונים.

עיקר הירידה במחירי הדירות נרשם בדירות יד שנייה, בעיקר באזורי תל אביב וירושלים. באזורי חיפה והצפון המחירים יורדים בכחצי אחוז, בעוד שבמרכז ובדרום הם נותרים ללא שינוי.

בתל אביב מחירי השיא נרשמים לפני כשנה וחצי, ומאז הם יורדים בכ-6%. בירושלים מחירי השיא נרשמים בנובמבר בשנה שעברה, וגם שם נרשמת ירידה של 6%, לעומת ירידות של 1% עד 4% ביתר האזורים מרמות השיא שנרשמות בהם.

הפער בין דירות יד שנייה לדירות שמוכרות חברות יזמיות מוסבר בין היתר בגב הפיננסי של היזמים. מאחורי יזמי הנדל"ן עומדים בנקים ומנגנונים פיננסיים שמסייעים למתן ירידות מחירים, בעוד שבעלי דירות פרטיים נאלצים להתפשר מהר יותר.

לחצי השכירות והשלכות על משקי הבית

היחלשות שוק הרכישה אינה מתורגמת להקלה בשוק השכירות, אלא להפך. שוכרי דירות חדשים נאלצים בחודש שעבר לשלם שכר דירה הגבוה ב-6.6% מזה ששילמו הדיירים הקודמים באותן דירות.

המגמה הזאת נתפסת כתוצאה ישירה של ירידה בביקוש לרכישת דירות, שמסיטה משקי בית לשוק השכירות ומגדילה את הלחץ על המחירים. לכך מצטרפים היעדר מדיניות ממשלתית לעידוד שוק שכירות מוסדי, העדפה של תוכניות מסובסדות לרכישת דירות, ומספר גדול של תושבים שהתפנו מבתיהם בעקבות המלחמה.

לצד זאת, הכיוון העתידי של מחירי הדירות עדיין אינו מוכרע. הסביבה הביטחונית והגיאופוליטית, השפעות פוליטיות פנימיות ואפשרות להמשך ירידת ריבית בקצב מהיר יותר, כולם עשויים לשנות במהירות את המגמה הנוכחית ולהחזיר ביקושים לשוק הרכישה.

בעדכון הקודם שלנו על מדד המחירים לצרכן בישראל ביוני 2026 ציינו שהאינפלציה ממשיכה להתמתן, כשהמדד נותר ללא שינוי והקצב השנתי ירד ל-1.6%. במקביל הדגשנו את החולשה בשוק הדיור, עם ירידה חודשית של 1% במחירי הדירות בהובלת תל אביב וירושלים, לצד עליות בשכר הדירה—במיוחד בדירות שבהן מתחלף שוכר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.