הקואליציה מקדמת שינויי הרגע האחרון בחוק השידורים לקראת עיצוב רגולטור התקשורת החדש
לקראת האישור הסופי של חוק השידורים, הקואליציה מנסה לשנות את הרכב המועצה של רשות התקשורת המשודרת החדשה במסגרת הסתייגויות שהוגשו לכנסת. המהלך מתווסף לחוק רחב היקף שמשנה את מבנה האסדרה בשוק התקשורת, מעורר אזהרות משפטיות וצפוי לעמוד בפני עתירות לבג"ץ לאחר אישורו.
היילייטס
- בלחץ המפלגות החרדיות הוסר מסעיף החוק המרכזי המקים אפליקציית שידור חינמית, מה שמאפשר את קידום החוק להצבעה סופית.
- שר התקשורת מקבל סמכות למנות 6 מתוך 9 חברי המועצה ברשות התקשורת החדשה, תוך ביטול מגבלות על בעלויות צולבות והפרדה מבנית.
- הליכים חפוזים ושינויים של הרגע האחרון בחוק מעוררים התנגדויות חריפות וחשש מסיכון התקשורת החופשית, תוך סימון פגמים מהותיים על ידי הייעוץ המשפטי.
שינוי בהרכב המועצה ערב ההצבעה
כפי שדווח בגלובס, חבר הכנסת אבי מעוז מבקש להחליף בהסתייגויות לחוק את נציג רשות האסדרה ואת נציג הממונה על ההסדרים בנציגים של נציב שירות המדינה, כחלק מהרכב המועצה החדשה שאמורה לקום תחת החוק.היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מזהירה את חברי הכנסת כי אישור ההסתייגויות ללא דיון בוועדה יהווה פגם בהליך החקיקה. להצעת החוק 149 סעיפים, ונגדו מוגשות 3,294 הסתייגויות, נתון שממחיש את היקף המחלוקת סביב הרפורמה.
החוק מקודם במהירות על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, למרות אזהרות הייעוץ המשפטי, ועובר שינויים רבים לאורך הדרך. אישורו מתאפשר רק לאחר הסרת אחד מסעיפיו המרכזיים, הקמת אפליקציית שידור חינמית לציבור בסגנון עידן פלוס, בעקבות לחץ של המפלגות החרדיות.
השפעה על שוק התקשורת והסיכון המשפטי
לפי נוסח החוק, מוקמת רשות חדשה לתקשורת משודרת שתחליף את מערך האסדרה הקיים בתחום השידורים, בעוד שהרשות השנייה צפויה להיסגר. לשר התקשורת ניתנת השפעה נרחבת על מינוי חברי המועצה, עם סמכות למנות 6 מתוך 9 חברים לאחר המלצת ועדת איתור.החוק גם מסיר מגבלות על בעלויות צולבות ומבטל את ההפרדה המבנית בין הערוצים המסחריים לבין חברות החדשות. לצד זאת הוא קובע חובת השקעה בהפקות מקור וביצירה ישראלית, בעוד שחברות בינלאומיות פטורות מהחובה הזו.
נגד הליך החקיקה עולות טענות רבות, ובהן העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מאשרת את הגשתו אף שמדובר בחוק ממשלתי, וכן הקמת ועדה מיוחדת בכנסת כדי להתמודד עם ההתנגדויות. הייעוץ המשפטי לממשלה טוען כי קידום ההצעה לוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ועלול לפגוע ביכולתה למלא את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית.
בכתבה קודמת שלנו סיקרנו את סקירת מודי’ס על הכלכלה הישראלית, שבה הושאר דירוג האשראי של ישראל ברמה של Baa1 עם תחזית יציבה. יחד עם זאת הודגש כי פגיעה נוספת בעצמאות מערכת המשפט ושחיקה במוסדות המדינה עלולות להגדיל את סיכון הדירוג, על רקע חקיקה שמחלישה את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ומעוררת עתירות ומחלוקת ציבורית.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto