ד"ר יעל הדס מזהירה מפערי פנסיה וקוראת להרחיב חיסכון מעבר לקרן

ד"ר יעל הדס מזהירה מפערי פנסיה וקוראת להרחיב חיסכון מעבר לקרן
הסכנות בפערי פנסיה

הדיון על היערכות לפנסיה בישראל מתרחב על רקע אי ודאות בשוק העבודה, שחיקת שכר בגילים מבוגרים ותלות גוברת בתכנון פיננסי אישי. ד"ר יעל הדס אומרת כי גם מי שהתחיל לחסוך מוקדם, מפעיל עסק עצמאי או מצפה לירושה, עדיין צריך לבנות חיסכון נוסף ולהבין מה באמת מופרש עבורו.

היילייטס

  • ד"ר יעל הדס מדגישה כי בממוצע הפנסיה בישראל מהווה כ-30% מהשכר האחרון בלבד, גם בקרב חוסכים מתחילים מוקדם.
  • מאז 2022 המדינה מבטיחה תשואה ריאלית של 5.15% בשנה על כ-30% מהחיסכון הפנסיוני, אם שוק ההון יספק תשואה נמוכה מזו.
  • הדס מזהירה ממידע חלקי או אינטרסנטי בתחום הפנסיה וממליצה להעדיף חינוך פיננסי אובייקטיבי להפחתת טעויות צרכניות.

ארבע תפיסות שגויות על חיסכון לפרישה

כפי שפורסם ב-Globes, הדס, ראשת התוכניות הבינלאומיות לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ומייסדת המיזם "כלכלה לכל", מציגה ארבע מיסקונספציות נפוצות שלדבריה פוגעות בהיערכות הפיננסית של הציבור. הראיון מתבסס על שיחה שנתנה לפודקאסט "הצוללת של גלובס".

לדבריה, ההנחה שלפיה התחלה מוקדמת בשוק העבודה מספיקה כדי להבטיח פנסיה נוחה אינה עומדת תמיד במבחן המציאות. היא מפנה למחקר שנעשה לפני כמה שנים במרכז הפנסיה של אוניברסיטת בן-גוריון, ולפיו ישראלים מקבלים בממוצע כ-30% משכרם האחרון בפנסיה, גם אם מי שהתחיל לחסוך מוקדם עשוי לקבל שיעור גבוה יותר.

הדס מוסיפה כי השכר אינו עולה באופן לינארי לאורך החיים, ומציינת כי בפרסומי הלמ"ס נראית הגעה לשיא שכר בגילי 45 עד 55 ולאחר מכן ירידה. לדבריה, עובדים מבוגרים נעשים יקרים יותר למעסיקים ועלולים למצוא את עצמם בהמשך בשכר נמוך יותר, תהליך שעלול להחריף עם התרחבות השפעת ה-AI על מקצועות שונים.

בהתאם לכך היא ממליצה לבנות גם קרן חירום בהיקף של לפחות שש משכורות חודשיות. בנוסף, היא דוחה את ההנחה שלפיה עסק עצמאי יכול לשמש תחליף מלא לפנסיה, וטוענת כי גם עסק מצליח כיום עלול לאבד רלוונטיות בהמשך ולכן יש חשיבות לחיסכון שיטתי ומתמשך.

הדס מדגישה גם את יתרונות קרן הפנסיה לעומת חיסכון רגיל. היא מציינת כי עד 2022 נהנו חוסכים מאג"ח מיועדות שהבטיחו תשואה של 4.86% על כ-30% מהחיסכון הפנסיוני, ומאז 2022 המדינה מעניקה על הפקדות חדשות הבטחת תשואה של 5.15% ריאלית בשנה על כ-30% מהחיסכון, אם התשואה בשוק ההון נמוכה מכך.

עוד לדבריה, אין להסתמך על ירושה עתידית כבסיס לתכנון פרישה, משום שמדובר במקור לא ודאי. היא גם מזכירה כי מעסיקים אינם בהכרח מפרישים לפנסיה על כל רכיבי השכר, וכי שעות נוספות, בונוסים והטבות כמו רכב לא תמיד נכללים בהפרשות, ולכן עובדים צריכים לבדוק את תלוש השכר שלהם בפועל.

השפעה על החוסכים ועל שוק הייעוץ

מעבר לביקורת על תפיסות שגויות, הדס מצביעה על מחסור במידע נגיש ואמין בתחום הפנסיה וההשקעות. לדבריה, כאשר אין גוף מסודר שמלמד את הציבור, צרכנים עלולים להסתמך על מידע חלקי, על משפיענים או על תכנים שיווקיים מטעם גופים פיננסיים, ולקבל החלטות שגויות.

היא מציינת כי חלק מהתכנים על השקעה במניות מגיעים מבתי השקעות שיש להם אינטרס מסחרי מובהק, וטוענת כי מידע כזה אינו תמיד מבוסס אקדמית. מנקודת מבטה, יש מקום להפרדה ברורה יותר בין חינוך פיננסי לבין שיווק מוצרים פיננסיים, במיוחד כאשר מדובר בצעירים ובחוסכים חסרי ניסיון.

הדס מתייחסת גם לשפה שבה הציבור מדבר על אשראי, וטוענת כי הביטוי "לקחת הלוואה" מטשטש את העובדה שהלוואה היא מוצר שנרכש במחיר של ריבית. לדבריה, הבנת העלות המצטברת של הריבית, לצד הבנת מנגנון הריבית דריבית בחיסכון, היא תנאי בסיסי לקבלת החלטות פיננסיות מושכלות.

המסר המרכזי שלה הוא שהציבור צריך ללמוד באופן פעיל את אפשרויות החיסכון וההשקעה שלו, ולתת עדיפות ללמידה ממקורות נטולי אינטרס מסחרי. בעיניה, חינוך פיננסי מבוסס מחקר יכול לצמצם טעויות צרכניות ולשפר את מוכנות משקי הבית לפרישה ולשינויים בשוק העבודה.

בכתבה קודמת שלנו על מגמת הנהירה בתוכנית "חיסכון לכל ילד" סקרנו כיצד שינוי רגולטורי שנכנס לתוקף ב-2025 האיץ מעבר של חוסכים מהבנקים לקופות הגמל ושינה את מפת נתחי השוק בענף. עוד ציינו כי היקף ההפקדות והתשואות בתוכנית המשיך לגדול, ובמקביל עלה שיעור המשפחות שמכפילות את ההפקדה ובוחרות מסלולי השקעה בסיכון גבוה יותר — מגמה שמדגישה את החשיבות של הבנת מנגנוני חיסכון והשקעה לטווח ארוך.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.