ישראל צפויה להגדיל את תקציב הביטחון בכ-25 מיליארד שקל תוך חריגה ממסגרת התקציב

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הגדלת תקציב הביטחון בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

ישראל צפויה להגדיל את תקציב הביטחון בכ-25 מיליארד שקל תוך חריגה ממסגרת התקציב — תקציב הביטחון קופץ

שבועות ספורים לפני הבחירות, הממשלה צפויה לאשר בשבוע הבא הגדלה חריגה של תקציב הביטחון כדי לממן רכש דחוף של נשק ותחמושת לצה"ל. המהלך עשוי להעלות את תקציב הביטחון של 2026 לכ-184 מיליארד שקל, תוך דחיית עיקר הנטל התקציבי לממשלה הבאה.

היילייטס

נתניהו וסמוטריץ' סיכמו על הגדלת תקציב הביטחון בכ-25 מיליארד שקל, דבר שיוביל להגדלת התקציב ל-184 מיליארד שקל לשנה הנוכחית.
הגדלת התקציב צפויה להעלות את הגירעון מ-3.3% ל-4.6%, מתחת ליעד הממשלה של 4.9%, ללא העלאות מסים או קיצוצים מיידיים.
האוצר ובנק ישראל מזהירים שהרחבת תקציב הביטחון בעשור הקרוב ל-400 מיליארד שקל עלולה להעלות את יחס החוב-תוצר ל-80% ולהביא להורדת דירוג אשראי.

פרטי ההגדלה והליך האישור

כפי שדווח ב-Ynetnews, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו ביום רביעי על תוספת בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, כאשר הסכום הסופי ייקבע עד יום שני ויובא לאישור הממשלה יומיים לאחר מכן בישיבה מיוחדת. גורם ממשלתי בכיר העריך כי היקף התוספת יעמוד על כ-25 מיליארד שקל.

אם התוספת תאושר, תקציב הביטחון לשנה הנוכחית יעלה משיא של 158 מיליארד שקל לכ-184 מיליארד שקל, כ-100 מיליארד שקל יותר מתקציב הביטחון בתחילת מלחמת חרבות ברזל. תקציב הביטחון המקורי ל-2026 עמד באביב על כ-112 מיליארד שקל, ולאחר מכן הוגדל ב-31 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל ובהמשך בעוד 15 מיליארד שקל.

העברת כספים לכל מטרה בתוך 90 ימים לפני בחירות כלליות לכנסת מחייבת את אישור היועצת המשפטית לממשלה, וכן אישור בשלוש קריאות בכנסת. גם ההצבעות בוועדת הכספים ובמליאה מחייבות את אישור ועדת ההסכמות של הקואליציה והאופוזיציה, אך במקרה של מימון דחוף למערכת הביטחון שני הגופים צפויים לאשר את בקשת הממשלה להגדלה חריגה לצורכי ביטחון שלא ניתן לדחות.

גורמים באופוזיציה טוענים כי קשה לנתק את ההחלטה ממערכת הבחירות, וכי ניתן היה להמתין חודשיים מאחר שהציוד הצבאי ממילא אינו צפוי להגיע בחודשים הקרובים. לדבריהם, מהלך כזה עשוי לסייע לראש הממשלה ולקואליציה במהלך קמפיין הבחירות.

השלכות פיסקליות וסיכוני דירוג

לפי גורם בכיר במשרד האוצר, הגדלת תקציב הביטחון אינה מחייבת לפני הבחירות קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה או הטלת מסים, צעדים שבכל מקרה אסורים כעת. גם מצב התקציב, כאשר הגירעון השנתי עומד כיום על 3.3%, מאפשר את המהלך ללא צעדים מיידיים כאלה.

במקום זאת, צפויה חריגה ממסגרת התקציב, מצב שכמעט בוודאות יחייב את הממשלה הבאה, שתיכנס לתפקידה לקראת סוף השנה, לבצע קיצוצים כואבים בתקציבי המשרדים ולהטיל מסים חדשים. בין האפשרויות שנזכרות נמצאות העלאת מס ערך מוסף, הגדלת תשלומי מס הכנסה והטלת מסי נדל"ן נוספים.

כל תוספת של 2 מיליארד שקל למערכת הביטחון ללא מקורות מימון מקזזים מגדילה את הגירעון ב-0.1 נקודת אחוז. לכן, תוספת של 26 מיליארד שקל תעלה את הגירעון ב-1.3 נקודות אחוז ל-4.6%, ועדיין מתחת ליעד גירעון של 4.9% שאושר בידי הממשלה והכנסת ל-2026.

נתניהו הודיע לאחרונה כי בכוונתו להרחיב את התוספת המתוכננת לתקציב הביטחון בעשור הקרוב מ-350 מיליארד שקל ל-400 מיליארד שקל. במשרד האוצר ובבנק ישראל מזהירים כי מהלך כזה עלול להעלות את יחס החוב לתוצר של ישראל מ-59% ערב מלחמת חרבות ברזל לכ-80% אם התוספות יאושרו, ולהוביל להורדת דירוג אשראי נוספת לכיוון רמת B, לאחר שנים שבהן דירוג האשראי של ישראל נותר ברמות שונות בקטגוריית A.

הורדת דירוג כזו עשויה לייקר באופן חד את הריביות שישראל משלמת בשווקים הבינלאומיים על הלוואות ממשלתיות. התפתחות כזאת עשויה לחייב צעדים כלכליים מכבידים על הציבור כבר בשנה הבאה.

בכתבה קודמת שלנו על פתיחת תקציב המדינה לטובת תוספת של עשרות מיליארדי שקלים לביטחון, הסברנו שהממשלה מקדמת מהלך רגיש בתקופת בחירות כדי לאפשר רכש חימושים מהיר ולמנוע עצירת קווי ייצור. הדגשנו שהדיון אינו מסתכם בצרכים המבצעיים, אלא מחדד את המחלוקת על מקורות המימון וההשפעה על הגירעון והחוב — עם אזהרות מפני פגיעה אפשרית בדירוג האשראי והידרשות לקיצוצים או להעלאות מסים בהמשך.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?