משרד הביטחון מקדם קוד אתי ליצואנים הביטחוניים, ברעם מזהיר מסבב נוסף מול איראן
על רקע גידול בעסקאות היצוא הביטחוני והתרחבות הפעילות האזורית של ישראל, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם אומר כי המשרד נדרש להסדיר את אופן התחרות בין התעשיות הישראליות בשוק הבינלאומי. לדבריו, פגיעה הדדית בין גורמים בענף מול לקוחות בחו"ל כבר גורמת גם לנזק לשמה של ישראל, בזמן שמערכת הביטחון פועלת במתכונת חירום ומכינה את עצמה לאפשרות של עימות נוסף מול איראן.
היילייטס
- משרד הביטחון מגבש קוד אתי ליצואנים ביטחוניים בעקבות פגיעה אפשרית בתדמית ישראל ותחרות חריפה בין החברות בזירה הבינלאומית.
- ברעם מציין כי עסקאות גדולות כדוגמת עסקת 3.1 מיליארד אירו עם יוון מובילות לשיתופי פעולה אזוריים ולהרחבת יכולות תעשייתיות בישראל.
- הערכת משרד הביטחון לסבב נוסף מול איראן מגבירה את הפעולה במתכונת חירום ודוחפת לדרישה להרחבת תקציב ולחיזוק עצמאות החימוש.
קוד התנהלות ליצוא ועסקאות ממשלתיות
כפי שדווח בגלובס, ברעם אמר בשיחה בוועידת ישראל לנדל"ן של העיתון כי התחרות בין התעשיות הביטחוניות הישראליות בחו"ל חוצה לעתים גבולות ופוגעת בתדמית המדינה. לדבריו, משרד הביטחון קובע קוד אתי שיסדיר את ההתנהלות מול לקוחות פוטנציאליים בשוק הבינלאומי, לאחר שמקבילים זרים עדכנו אותו כי מאבקי המכירה כוללים גם פגיעה בשם ישראל.ברעם קושר את המהלך גם למבנה העסקאות הגדולות בענף, שלדבריו נעשות במקרים רבים בין ממשלה לממשלה, במיוחד כשמדובר באמצעי לחימה רגישים. בהקשר זה הוא מתייחס לעסקה עם יוון בהיקף של 3.1 מיליארד אירו ואומר כי מדובר במהלך רחב יותר ממכירת מערכות, הכולל השפעה מדינית, שיתוף פעולה אופרטיבי ואינטרסים אזוריים משותפים עם יוון וקפריסין.
לדבריו, היצוא הביטחוני אינו בהכרח בא על חשבון הצטיידות צה"ל, אלא עשוי להרחיב את היכולת המקומית. הוא מציג את עסקת החץ עם גרמניה כדוגמה למהלך שאפשר להזרים משאבים מהירים, להרחיב קווי ייצור, לגייס עובדים ולהגדיל מלאי מיירטים, ובכך לחזק את הכשירות התעשייתית והביטחונית בישראל.
היערכות לעימות נוסף והשלכות תקציביות
ברעם אומר כי ישראל מנצחת במערכה מול איראן, אך מדגיש כי מדובר בעימות ממושך שאינו מסתיים במהירות. להערכתו, סבב נוסף עלול להתרחש, גם אם אינו סבור שזה יקרה לפני בחירות האמצע ב-U.S., ולכן מערכת הביטחון נערכת לאפשרות הזאת כבר כעת.לדבריו, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות פועלים במידה רבה במתכונת חירום, על רקע שחיקת מלאים, תחרות עולמית על חומרי גלם והעמקת תהליכי דה-גלובליזציה ודה-לגיטימציה כלפי ישראל. הוא אומר כי אחרי שלוש שנות מלחמה נדרשת תוכנית התעצמות ארוכת טווח שתכלול מילוי מלאים, הבטחת חלפים, עצמאות חימושית ברכיבים קריטיים והשקעה ב"ההפתעות הבאות" שטרם נחשפו.
ברעם מוסיף כי הקשר בין ביטחון לכלכלה הוא הדוק, ולכן בעיניו הדיון על הרחבת תקציב הביטחון אינו עניין פוליטי בלבד אלא צורך מבני של המשק והמערכת הביטחונית. לצד זאת, הוא מציין כי גם בתחומים כמו מערכות לייזר נמשכת הטמעה מבצעית תוך כדי לחימה, וכי ישראל פועלת לעתים כ"מעבדה מבצעית" שמכניסה יכולות לשטח לפני שהן מושלמות לחלוטין.
בכתבה קודמת שלנו על ייצור רכיבי כיפת ברזל במפעל פולקסווגן באוסנבריק, תיארנו מהלך שבמסגרתו רפאל צפויה להתחיל כבר ב-2025 בייצור רכיבים למערכת באתר בגרמניה, כחלק מעסקה שנועדה גם לשמר אלפי משרות במפעל שפעילותו הנוכחית צפויה להסתיים ב-2027. הכתבה הדגישה את מבנה העסקה והשותפים בקונסורציום, לצד ההקשר הרחב של העמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים בין ישראל לגרמניה והאצת היקף עסקאות היצוא.
חדשות מלחמת איראן האחרונות
- Forex
- Crypto