השקל בישראל שומר על חוזקה מול הדולר למרות הפחתות הריבית

השקל בישראל שומר על חוזקה מול הדולר למרות הפחתות הריבית
השקל מתחזק מול הדולר

לאחר חמש הפחתות ריבית בשנה האחרונה, השקל ממשיך להפגין עמידות מול הדולר ואף מתחזק בכמעט 10% בשנה. המגמה מצביעה על כך שפערי הריבית לבדם אינם מסבירים כעת את שוק המטבע, כשזרימות הון של מוסדיים, יצואנים ושחקנים גלובליים תומכות במטבע המקומי.

היילייטס

  • שוק המט״ח בישראל נתמך במכירות דולרים של גופים מוסדיים ויצואנים, בעיקר בשל עליות בשווקים הגלובליים וגידול בפעילות חברות כמו Nvidia.
  • יוסי פריימן מעריך כי הדולר ייסחר בטווח של 3.03–3.08 שקלים בטווח הקרוב, כאשר פריצה מעלה תוביל להיחלשות השקל.
  • עליית תשואת אג״ח ממשלת U.S. ל-10 שנים מ-4.07% ל-4.8% מהדקת תנאים פיננסיים ופוגעת באטרקטיביות אג״ח ארוכות-טווח.

זרימות הון מחליפות את פערי הריבית

כפי שדווח בגלובס, בשוק מייחסים את עוצמת השקל פחות לפער הריביות ויותר לתנועות הכספים של הגופים המוסדיים בישראל, המחזיקים חשיפה גבוהה במיוחד למניות בחו"ל. לפי ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס ולשעבר הכלכלן הראשי של רשות ני"ע, עליות בשווקים הגלובליים יוצרות אצל המוסדיים צורך אוטומטי במכירת דולרים כדי לשמור על רמות החשיפה למט"ח, בהיקף שמאפיל על השפעת פער ריביות של 0.25%.

לדבריו, השוק מפרש את הפחתות הריבית האחרונות כסימן לנורמליזציה, כלומר להתכנסות האינפלציה בישראל ליעד ולירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית. בתרחיש כזה, הפחתת ריבית אינה מחלישה בהכרח את המטבע המקומי, אלא יכולה דווקא לתמוך בו.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מוסיף כי לצד מכירות המט"ח של המוסדיים, גם המרות מטבע של יצואנים ישראלים, ובהם התעשיות הביטחוניות, וכן גידול בפעילות של שחקנים גלובליים משמעותיים בישראל כמו Nvidia, מגדילים את היצע הדולרים בשוק. עם זאת, הוא מזהיר כי ירידות בוול סטריט עלולות להפוך את המנגנון הזה, משום שמוסדיים עשויים לחזור ולרכוש דולרים כדי לאזן מחדש תיקי השקעות שנשחקו.

השפעת וול סטריט, התשואות והפוליטיקה המקומית

פריימן מעריך כי בטווח הקרוב הדולר נע בטווח של 3.03 עד 3.08 שקלים, וכי פריצה מעל רמות אלה עלולה להאיץ מהלך של היחלשות השקל. במקביל, בטווח המיידי הוא מצפה ללחץ מסוים כלפי מטה על הדולר, בשל המרות של יצואנים לצורך תשלומי שכר.

בהתייחסו למדיניות הריבית, פריימן סבור שפוטנציאל הפחתת הריבית בישראל מוגבל, בזמן שהפדרל ריזרב עשוי להמתין עם החלטתו הקרובה. לדבריו, העלייה החדה בתשואת אג"ח ממשלת U.S. ל-10 שנים, שמתקרבת ל-4.8% לעומת 4.07% לפני שנה, כבר הידקה בפועל את התנאים הפיננסיים, ולכן העלאת ריבית נוספת עשויה שלא להוסיף השפעה מהותית.

גם גילדין קושר את עליית התשואות להיצע חוב ממשלתי גבוה בארה"ב, בריטניה, צרפת ויפן, לחזרת המשקיע היפני לשוק המקומי ולהיעדר הבנקים המרכזיים כקוני ברירת מחדל. הוא אומר כי בתנאים אלה משקיעים באג"ח ארוכות סופגים תנודתיות גבוהה ללא פיצוי מספק, ולכן הוא מעדיף את החלק הקצר והבינוני של עקום התשואות ומזהיר מנכסים שתמחורם נשען על היוון, ובהם מניות צמיחה ארוכות טווח ותשתיות ממונפות.

לקראת החלטת הריבית הבאה, הצפויה פחות משבוע לפני הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, גילדין מעריך כי הבחירות עצמן אינן אירוע מאקרו מרכזי עבור השוק. עם זאת, הוא מדגיש כי עצמאות בנק ישראל, הכללים הפיסקליים, התחייבויות תקציביות בקמפיין והרכב הקואליציה הם המשתנים העיקריים שעשויים להשפיע על השקל, שהוא לדבריו מדד הביטוי המרכזי של הסיכון הפוליטי המקומי. להערכתו, תנודתיות פוליטית עשויה אף ליצור הזדמנויות השקעה בחברות ציבוריות ישראליות שעיקר הכנסותיהן בדולרים.

בכתבה קודמת שלנו על שינויי ההקצאה של הגופים המוסדיים ב-2025, סקרנו כיצד גדל משקל המניות בישראל בתיקי החיסכון ארוך הטווח לרמה של כ-52% ועל הדרך ירדה החשיפה למניות בחו"ל. הדגשנו גם את הגידול בהיקף הנכסים המנוהלים ואת הירידה בחשיפה למט"ח ולהשקעות מעבר לים — תהליכים שמסייעים להבין כיצד זרימות הון והחלטות גידור של המוסדיים יכולות להשפיע על שער החליפין.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.