בריטניה צפויה להטיל סנקציות על התנחלויות כחלק מהקשחת המדיניות מול ישראל
ממשלת הלייבור החדשה בבריטניה צפויה להציג היום שורת צעדים נגד התנחלויות ישראליות, במהלך שמסמן החמרה בקו המדיני והכלכלי של לונדון כלפי ישראל. ההודעה, שאמורה להימסר בבית הנבחרים, מגיעה על רקע לחץ פנימי במפלגה והתמקדות מחודשת בפתרון שתי המדינות.
היילייטס
- שר החוץ הבריטי אד מיליבנד צפוי להודיע על סנקציות נגד סחר עם התנחלויות ישראליות והגבלות נוספות כחלק מהקשחת היחסים עם ישראל.
- ישראל מייצאת לממלכה המאוחדת סחורות בשווי 1.5 מיליארד דולר בשנה, כשייצוא מן ההתנחלויות מהווה רק אחוזים בודדים מהסכום.
- משמעות הצעדים תלויה בנוסח המשפטי וביכולת החקיקה, כאשר קיימת אפשרות לפגיעה בסחר הכולל בין המדינות ותגובה חריפה מצד ישראל.
הצעדים המסתמנים וההקשר המדיני
לפי גלובס, citing כלי התקשורת בבריטניה, שר החוץ הבריטי אד מיליבנד צפוי למסור בצהריים הודעה על סנקציות הנוגעות להתנחלויות, במסגרת מה שמוצג בלונדון כאתחול מחדש של היחסים עם ישראל.לפי הפרטים שדלפו עד כה, בריטניה צפויה לאסור סחר בסחורות עם התנחלויות ישראליות או יחסים עסקיים עם חברות הממוקמות בהן, ואף לשקול הגבלות על סחר בשירותים מסוימים. מהלך כזה עשוי לכלול גם דרישה מפלטפורמות לינה הפועלות בממלכה המאוחדת להסיר מתוצאות החיפוש בבריטניה מקומות לינה הנמצאים בהתנחלויות או במזרח ירושלים.
מאז שאנדי ברנהאם מונה לראש הממשלה בקיץ האחרון, הוא ניצב בפני לחץ גובר בתוך מפלגת הלייבור לנקוט צעדים מעשיים יותר נגד ישראל. מכתב שעליו חתמו כשליש מחברי הפרלמנט של המפלגה דורש צעדים כאלה, והסוגיה צפויה לעמוד גם במוקד ועידת המפלגה בהמשך החודש.
במקביל, בריטניה מנסה לאזן בין הרצון לרצות את האגף הפנימי במפלגה לבין חשש מתגובה אמריקאית חריפה ופגיעה ביחסים עם ישראל. גם העובדה ששר החוץ, ולא ראש הממשלה עצמו, מוביל את ההכרזה מצביעה על ניסיון לצמצם את המעורבות האישית של ברנהאם בנושא המזרח התיכון.
השלכות אפשריות על הסחר והזירה האירופית
המהלך הבריטי משתלב בהקשחת הטון של כמה מדינות באירופה כלפי ישראל, במיוחד לאחר אישור התוכנית להרחיב את הבנייה באזור E1 ליד ירושלים, מהלך שלדברי מדינות אירופיות פוגע בסיכויי פתרון שתי המדינות. ספרד ואירלנד כבר יזמו חקיקה נגד סחר עם התנחלויות, והולנד מטילה חרם על מוצרי התנחלויות שאמור להיכנס לתוקף ב-22 בספטמבר.היקף החשיפה הישירה של הסחר הבריטי להתנחלויות נראה מוגבל ביחס לסחר הכולל בין המדינות. ישראל מייצאת לממלכה המאוחדת סחורות בשווי 1.5 מיליארד דולר בשנה, מתוך סחר חוץ הדדי של כ-6 מיליארד דולר בשנה, ולפי הערכות עבר יצוא מהתנחלויות מהווה רק אחוזים בודדים מהסכום.
עם זאת, המשמעות המעשית תלויה בנוסח המשפטי של הצעד ובהיתכנות חקיקתו, אם אכן יידרש שינוי חוק. בעבר נימקה ממשלת בריטניה את הקושי להטיל אמברגו בבעיה להבחין בין סחורה שמקורה בהתנחלויות לבין סחורה שמקורה בתוך הקו הירוק, בעוד שארגון "ידידי ישראל בלייבור" כבר מזהיר כי המהלך עלול לפגוע בסחר הכולל בין המדינות.
ישראל מצדה כבר הבטיחה בעבר תגובה חריפה לסנקציות אפשריות, לרבות איום לסלק את בריטניה מהכוח הרב-לאומי לפיקוח על הפסקת האש בעזה. לכן, השאלה המרכזית כעת אינה רק אילו צעדים יוכרזו, אלא גם עד כמה לונדון תהיה מוכנה לשאת בעלות המדינית והכלכלית של יישומם.
בכתבה הקודמת שלנו על הסנקציות הארגנטינאיות סביב פרויקט הנפט Sea Lion שבשליטת נאוויטס באיי פוקלנד, הסברנו כיצד המהלך של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי העלה את רמת הסיכון הגיאופוליטי והוביל לירידה במניית החברה בתל אביב. בנוסף עמדנו על חשיפת הגופים המוסדיים בישראל ועל כך שאמנם לוחות הזמנים לפיתוח לא שונו מיידית, אך כל החרפה בעימות עלולה להשפיע על סנטימנט המשקיעים ועל שוק ההון המקומי.
- Forex
- Crypto