ירושלים בוחנת קיצוץ בהפרשות הפנסיה לצעירים amid ויכוח על צמיחה וסיכון לקצבאות
בשבועות האחרונים מתרחב בירושלים דיון כלכלי על הפחתת החיסכון הפנסיוני של עובדים צעירים כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם בטווח המיידי. המהלכים המוצעים נוגעים הן לחובת ההפרשה לפנסיה והן להטבות מס על חיסכון, ומעוררים מחלוקת חריפה בין תומכי עידוד הצריכה לבין מתנגדים המזהירים מפגיעה בקצבה העתידית.
היילייטס
- פרופ' אבי שמחון מציע לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, מה שיוסיף כ-500 שקל לחודש לנטו אולם יפחית את הקצבה העתידית ב-1,800–2,000 שקל.
- משרד האוצר תומך בקיצוץ הטבות מס בהיקף של כ-40 מיליארד שקל בשנה בקרנות ההשתלמות וכ-13 מיליארד שקל בפנסיה בשל שיעור חיסכון חריג בישראל.
- אנשי שוק ההון והאקדמיה מזהירים כי הפחתת החיסכון הפנסיוני תגרום נזק בלתי הפיך להון הציבורי, בניגוד למגמה הבינלאומית של עידוד חיסכון והפקדה ממושכת.
היוזמות לקיצוץ והנימוקים הכלכליים
כפי שפורסם בגלובס, כמה יוזמות נידונות כעת במקביל, ובהן הצעת ועדת הארביטראז' לחשבון מרוכז לחסכונות שונים, דיונים מחודשים על הטבות המס בקרנות ההשתלמות, והצעת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40.לפי ההצעה של שמחון, העובד יקבל תוספת של כ-500 שקל בחודש לנטו, בעוד שהקצבה החודשית לאחר הפרישה תרד בכ-1,800 עד 2,000 שקל. שמחון טוען כי זוגות צעירים נמצאים בשיא הלחץ הכלכלי שלהם, עם ילדים קטנים ומשכנתה, ולכן נכון להשאיר בידיהם יותר מזומן בשנים אלה; לדבריו, החיסכון נועד לגשר על פערים לאורך החיים, ואינו ערך בפני עצמו.
במקביל, הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אינו תומך ישירות בביטול ההפרשה אך מצביע על אותה בעיה בסיסית, שלפיה רמת החיסכון בישראל חריגה הן ברמת משקי הבית והן ברמת המשק. לדבריו, חלק גדול מהחיסכון מנוהל בידי גופים מוסדיים ולכן נותר "נעול" ואינו מתורגם לצריכה, ולכן באוצר תומכים בקיצוץ הטבות המס, בהיקף של כ-40 מיליארד שקל בשנה בקרנות ההשתלמות וכ-13 מיליארד שקל בפנסיה.
גם ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, סבור שחיסכון כפוי אינו בהכרח משרת את מטרתו. לטענתו, עובדים בשכר נמוך עלולים לאבד השלמת הכנסה לקצבת זקנה, כך שהפנסיה שנצברת עבורם מקטינה בפועל את תמיכת המדינה שקל מול שקל, בעוד שבעלי הכנסה גבוהה ממילא חוסכים באפיקים אחרים.
הביקורת על הסיכון לפנסיה וההשוואה הבינלאומית
מנגד, בשוק ההון ובאקדמיה מזהירים כי הפחתת החיסכון הפנסיוני עלולה לערער מערכת שנבנתה לאורך שנים. ד"ר יעל הדס, ראשת התכניות הבינלאומיות באוניברסיטת רייכמן, טוענת כי ההנחה שלפיה יחס התחלופה בפנסיה מתקרב ל-100% אינה משקפת את מצבם של העשירונים הנמוכים, וכי אצל חלקם היחס נמוך בהרבה.לדבריה, הנזק אינו מסתכם בהפחתה חודשית פשוטה, משום שכל סכום שלא נחסך בגיל צעיר מאבד גם תשואה מצטברת של ריבית דריבית לאורך עשורים. היא מוסיפה כי כלכלה התנהגותית מלמדת שאנשים נוטים להעדיף כסף מיידי על פני ביטחון עתידי, ולכן ביטול חובה כזו עלול לפגוע דווקא במי שמתקשים לתכנן קדימה.
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, מזהיר אף הוא מפני "ניסוי מסוכן" בחסכונות הציבור וטוען כי היוזמות פוגעות בשכבת הביטחון השנייה של הציבור, מעבר לחוסר הוודאות סביב הביטוח הלאומי. לדבריו, גם אם יש צורך לצמצם גירעון ולממן את עלויות המלחמה, אין לעשות זאת דרך פגיעה נוספת בחיסכון שנבנה בעמל רב.
ברקע הוויכוח ניצבת גם תמונה בינלאומית הפוכה ברובה. לפי דוח Pensions at a Glance 2025 של ה-OECD, ישראל חריגה לחיוב במבנה הדמוגרפי שלה וביחס בין גמלאים לעובדים עד 2050, בעוד שבמדינות רבות באירופה דווקא פועלים להגדיל את החיסכון הפנסיוני ולהאריך את תקופת ההפקדה, בין היתר באמצעות תמריצי מס, השתתפות מדינה ועידוד הצטרפות בגיל מוקדם.
בהצעת המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפקדה לפנסיה לעובדים עד גיל 40, כפי שדיווחנו בעבר, נטען כי צעירים יוכלו להגדיל את הנטו החודשי בכ-500 שקל באמצעות הפחתת ההפרשות. לצד ההקלה המיידית ביוקר המחיה, הכתבה הדגישה את החשש לפגיעה בקצבת הפנסיה העתידית — ירידה ממוצעת של כ-2,000 שקל בחודש — עם השפעה חריפה יותר על בעלי הכנסות נמוכות.
חדשות הכנסה האחרונות
- Forex
- Crypto