האוצר בוחן הפחתת הפרשות לפנסיה, מהלך שמעורר ביקורת על סיכון לחיסכון ארוך הטווח

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
האוצר בוחן הפחתת הפרשות לפנסיה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

אנדראס קריסטו

17.09.2026

האוצר בוחן הפחתת הפרשות לפנסיה, מהלך שמעורר ביקורת על סיכון לחיסכון ארוך הטווח — ויכוח על הפנסיה בישראל

לקראת הדיונים על חוק ההסדרים הבא, מתחדד בישראל ויכוח כלכלי על עצם הרעיון לצמצם את ההפקדות לפנסיה כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה של צעירים. המחלוקת נוגעת לאחד מעמודי התווך של שוק החיסכון המקומי, בזמן שמערכת הפנסיה הישראלית נחשבת לאחת המבוססות בעולם מאז הנהגת פנסיית החובה.

היילייטס

האוצר מקדם מהלך להפחתת הפרשות פנסיוניות כחלק מחוק ההסדרים, במטרה להגדיל הכנסה פנויה ולעודד צריכה וצמיחה במשק.
לפי ההצעה, דחיית הפקדות לפנסיה עד גיל 40 תגדיל את השכר הנטו לצעירים במאות שקלים בחודש אך תקטין את פנסיית הפרישה בכ-2,000 שקל לחודש.
ביקורת מקצועית מזהירה כי הפחתת החיסכון תפגע בביטחון הפיננסי לטווח ארוך במיוחד על רקע אי-וודאות תעסוקתית, בניגוד להישג פנסיית החובה מאז 2008.

הצעת ההפחתה והרציונל הכלכלי

כפי שדווח בגלובס, בכירים באוצר מקדמים לקראת חוק ההסדרים הבא מהלך להפחתת ההפרשות הפנסיוניות, מתוך תפיסה שלפיה הגדלת הכסף הפנוי בידי משקי הבית עשויה לתמוך בצריכה הפרטית, בצמיחה ובהכנסות המדינה ממסים.

לפי הקו הזה, צעירים עשויים לקבל תוספת של מאות שקלים לשכר הנטו מדי חודש אם יופחתו או יידחו ההפקדות לפנסיה עד גיל 40. בטקסט נקשר הרעיון גם לעמדות שמקדם פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ולתמיכה מצד גורמים בכירים במשרד האוצר.

ההיגיון שמאחורי המהלך נשען על הטענה כי היקף החיסכון של הישראלים גבוה יחסית, בעוד שהצריכה נחלשת ולכן המשק אינו ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלו. לפי גישה זו, הרחבת ההכנסה הפנויה אמורה לסייע גם בהתמודדות עם יוקר המחיה באמצעות הגדלת היכולת לצרוך כאן ועכשיו.

הסיכון לחוסכים והשלכות לשוק

הביקורת המרכזית על ההצעה מתמקדת בפגיעה האפשרית בקצבת הפנסיה העתידית, בשל אובדן אפקט הריבית דריבית לאורך שנים. לפי הטקסט, מי שיבחר במהלך כזה עלול לספוג קיטון של כ-2,000 שקל בקצבה החודשית בעת הפרישה, דווקא בשלב החיים שבו ההוצאות על בריאות, סיעוד ותמיכה משפחתית עשויות לעלות.

הכותב מדגיש גם כי עוצמת החיסכון הנוכחית מושפעת בין היתר מעליות בשוקי ההון, ולכן אינה מבטיחה יציבות אם השווקים יתהפכו. נוסף על כך, הוא מעלה ספק לגבי קידום מהלך כזה בתקופה שבה שוק העבודה מתמודד עם טלטלה רחבה הקשורה ל-AI ועם חוסר ודאות תעסוקתי גובר.

ברקע עומדת העובדה שמערכת הפנסיה בישראל נבנתה מאז 2008 תחת פנסיית חובה, מהלך שנחשב להישג מבני משמעותי בשוק החיסכון לטווח ארוך. מנקודת המבט הביקורתית המובאת בטקסט, הדרך לחזק את מצבם הכלכלי של משקי הבית אינה בפגיעה במנגנון החיסכון, אלא בצעדים להגדלת כוח הקנייה באמצעות מאבק ביוקר המחיה ובחסמים מבניים במשק.

בהצעת המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, כפי שדיווחנו בעבר, נטען כי המהלך עשוי להגדיל בטווח הקצר את הנטו החודשי של עובדים צעירים בכ-500 שקל בממוצע ולתמוך בצריכה. לצד ההקלה המיידית, הוצגו הערכות לפגיעה בחיסכון ארוך הטווח ולירידה ממוצעת של כ-2,000 שקל בקצבת הפנסיה החודשית לאחר הפרישה, עם השפעה מורגשת יותר בקרב בעלי הכנסות נמוכות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?