משרד הכלכלה מציג את "הסל של ישראל" כמהלך שהגביר תחרות בשוק המזון

Traders Union
כל החדשות
מניות
הסל של ישראל מגביר תחרות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

אתמול

חודשיים לאחר השקת "הסל של ישראל", משרד הכלכלה מציג את המהלך כהוכחה לכך שניתן להוזיל מחירים בשוק המזון באמצעות התערבות ממוקדת במוצרי יסוד. השר ניר ברקת טוען כי היוזמה כבר משפיעה על התחרות בין הרשתות, אף שבמקביל נשמעות טענות צרכניות על חוסרים במלאי ועל פערים ביישום ההנחות בקופות.

היילייטס

שר הכלכלה טוען כי מיזם 'הסל של ישראל' הביא להוזלה של מעל 30%, גידול של 330% בנתח השוק של קרפור ו-50% בצמיחת מכירות האונליין.
פער המחיר בין סל קרפור (כ-1,050 שקלים ל-100 מוצרים) לרמי לוי נותר כ-400 שקלים, ומספר ספקיות העלו מחירים מאז אפריל.
המכרז מחייב קיבוע מחירים בכ-50 סניפי קרפור בלבד, לצד ביקורת רגולטורית, חשש להסדר כובל וחוסר בהירות לגבי המשך הפיילוט והקמפיין.

נתוני המשרד וטענות להוזלת מחירים

כפי שדווח בגלובס, ברקת כינס בתל אביב מסיבת עיתונאים שבה הציג נתונים שלדבריו מעידים כי המיזם מזיז את השוק ומאלץ שחקנים מתחרים להגיב. לדבריו, המהלך מראה כי יוקר המחיה בישראל נובע מריכוזיות ולא רק מגורמים חיצוניים כמו שער הדולר, ריבית או המלחמה.

השר אומר כי מוצרי הסל נמכרים לראשונה במחירים נמוכים ב-30% ויותר לעומת המחירים שהציבור הורגל לשלם. לפי הנתונים שהציג, יותר מ-100 אלף משפחות רוכשות את מוצרי הסל בקרפור, נתח השוק של הרשת במוצרי הסל גדל בכ-330%, ומכירות האונליין שלה צמחו בכ-50%.

עם זאת, הנתונים המוצגים מגיעים לצד תמונה מורכבת יותר בשטח. מאז המכרז באפריל, שבו קרפור התמודדה לבדה וזכתה, חלק מספקיות המזון העלו מחירים, ובהן גם מוצרי חלב לא מפוקחים של תנובה, טרה וגד. בנוסף, לפי הכתבה, פער המחיר בין סל קרפור, שעומד על כ-1,050 שקלים עבור מעט יותר מ-100 מוצרים, לבין הסל המקביל ברמי לוי, נותר סביב כ-400 שקלים.

ברקת קושר את המהלך גם לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" וטוען כי מאז ינואר 2025 נרשמות ירידות מחירים בקטגוריות נוספות, ובהן 11% במוצרי חשמל לבנים, 7% במוצרי חשמל קטנים ו-7% במוצרי תינוקות וילדים. לדבריו, הסרת חסמים ופתיחת השוק לתחרות ממשיכות להפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים.

ביקורת מהרשתות, טענות צרכניות וסימני שאלה רגולטוריים

עוד לפני הצגת הנתונים, היוזמה סופגת ביקורת מצד רשתות שיווק ובכירים בענף המזון, שטוענים כי המהלך גובש ללא התייעצות מספקת עם השוק. בשיחות עם גלובס סמוך להשקה נטען כי משרד הכלכלה מיהר לקדם מהלך שלא בהכרח ישנה את המצב, ואיתן יוחננוף אמר בפודקאסט של גלובס כי קיבוע מחירים אינו התנהגות של שוק חופשי ולכן לא יביא בהכרח את התוצאה הרצויה.

ברקת מחריף כעת את הטון וטוען כי עצם העובדה שרק רשת אחת ניגשה למכרז בשוק של מיליארדים אינה מקרית. הוא מזכיר כי פנה לרשות התחרות במכתב לאחר פרסום תוצאות המכרז, ובו טען כי רשתות שיווק פעלו באמצעים פסולים למניעת תחרות, עד כדי חשש להפרת חוק תיאום מחירים. לפי הטקסט, נכון לעכשיו לא ברור אם מתקיימת חקירה של רשות התחרות בנושא.

במקביל, המהלך עצמו מוגבל בהיקפו. המכרז מחייב את קרפור לקבע מחירים רק בכ-50 סניפים מתוך כ-150 סניפים של הרשת, וקרפור אף שינתה את שמות סניפי המרקט העירוניים שלה ל"מרקט לה-מרשה" כדי לצמצם בלבול בקרב לקוחות שחיפשו את מבצעי הסל.

גם מצד הצרכנים נשמעות טענות רבות על חוסרים במלאי של מוצרים הכלולים ברשימה ועל מקרים שבהם ההנחה אינה מיושמת בפועל בקופות. לחצי השנה הראשונה של קיבוע המחירים הוצמד קמפיין פרסומי בשווי 25 מיליון שקלים, עם אופציה להארכה בחצי שנה נוספת בעלות דומה, אך בשלב זה לא ברור אם קרפור תמשיך את הקמפיין או את המתכונת הנוכחית של הפיילוט.

ביוזמות של קבוצת לאומית להוזלת יוקר המחיה, כפי שציינו בעבר, הוצג מודל משולב שמחבר בין צרכנות, פיננסים, חינוך ושוק העבודה כדי להפחית הוצאות של משקי בית. בין המהלכים בלט גם מהלך צרכני בדמות “הסופר החברתי” של מותג “שווה”, שנועד להציע מוצרי מזון בסיסיים במחירי עלות או קרוב לכך באמצעות כוח קנייה מאוגד ולוגיסטיקה משותפת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?