ישראל רושמת עלייה בהחזקת מזומן, 129 מיליארד שקל בידי הציבור במחצית הראשונה

Traders Union
כל החדשות
נתונים כלכליים
עלייה בהחזקת מזומן בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Anastasiia Chabaniuk

אתמול

ישראל רושמת עלייה בהחזקת מזומן, 129 מיליארד שקל בידי הציבור במחצית הראשונה — שיא חדש במזומן בישראל

למרות התרחבות התשלומים הדיגיטליים והגבלות רגולטוריות על שימוש בשטרות, היקף המזומן שבידי הציבור בישראל ממשיך לעלות ומגיע לשיא של 129 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה של 2026. הנתון משקף האצה בקצב הגידול לעומת השנים הקודמות, בזמן שהוויכוח על תפקיד המזומן במאבק בהון השחור, בפשיעה ובחירום נמשך.

היילייטס

סך המזומן בידי הציבור בישראל הגיע ל-129 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2026, עלייה של 3.5% מהמחצית הקודמת.
32% מהוצאות הישראלים מתבצעות במזומן, אך יש שונות חדה: 75% מהעסקאות בחברה הערבית במזומן, לעומת 15% בשאר האוכלוסייה.
רגולציה לצמצום המזומן לא בלמה את הגידול; מחזור השטרות מחוץ למערכת ממשיך לגדול אל מול העלויות והתלות בתשלומים דיגיטליים.

נתוני בנק ישראל והאצת הגידול

כפי שפורסם בגלובס על פי סקירת בנק ישראל על ההתפתחויות בשימוש במזומן, כמות המזומן שבידי הציבור עולה ב-3.5% בין ינואר ליוני 2026, קצב שנתי של 7%, לאחר עלייה של 2.6% ב-2025 ו-1.3% ב-2024.

לפי הנתונים, מעבר ל-129 מיליארד שקל שמוחזקים בידי הציבור, עוד כ-10 מיליארד שקל של שטרות נמצאים בבנקים ובגופים אחרים, בעיקר לצורכי מכשירי כספומט. בישראל פרוסים 9,150 כספומטים, ובבנק ישראל מציינים כי מדובר בכמות שנמצאת במגמת עלייה וגבוהה יחסית למדינות אחרות.

העלייה בהיקף המזומן בולטת על רקע מהלכים רגולטוריים שנועדו לצמצם את השימוש בו. הגבלת השימוש במזומן, שעוגנה בחוק ב-2018, קבעה תחילה תקרה של 11 אלף שקל לעסקה בודדת, ובהמשך הסכום ירד ל-6,000 שקל. למרות זאת, היקף השטרות שמחוץ למערכת הבנקאית ממשיך לגדול.

בנק ישראל מציג את המזומן כאמצעי תשלום חיוני בשגרה ובחירום, במיוחד במצבים של פגיעה בתשתיות קריטיות כמו חשמל ותקשורת. הבנק גם מדגיש כי מדינות כמו UK ושוודיה מקדמות בשנים האחרונות חקיקה שנועדה להבטיח את נגישות המזומן ולחייב את קבלתו בבתי עסק.

פערי שימוש והשלכות על המשק

לפי נתוני בנק ישראל, המבוססים על סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 32% מהוצאות הישראלים מתבצעות במזומן. עם זאת, הפילוח המגזרי מצביע על שונות חדה, 75% משיעור העסקאות בחברה הערבית מתבצע במזומן, לעומת 29% בחברה החרדית ו-15% בשאר האוכלוסייה.

הפערים הללו עשויים לשקף לא רק העדפה צרכנית, אלא גם מחסור בחלופות תשלום ובשירותי אשראי בחלק מהמגזרים. במקביל, הם מחזקים את הדיון בשאלה אם המזומן משמש בעיקר כאמצעי נגיש וחיוני, או גם כערוץ שמקל על פעילות לא מדווחת והון שחור.

הדיון הציבורי מתחדד גם לנוכח ניסיונות קודמים לקדם צעדים חריפים יותר, לרבות יוזמות להגבלת עצם ההחזקה של סכומי מזומן גבוהים והצעות לצמצום מחזור שטרות של 200 שקל. בפועל, מהלכים כאלה אינם מתממשים עד כה, לאחר שבנק ישראל קובע כי לא הוצג להם צידוק מקצועי מספק.

מבחינה עסקית ופיננסית, המשך הגידול במזומן מאותת כי המעבר לכלכלה דיגיטלית בישראל אינו אחיד. עבור קובעי מדיניות, בנקים ורשתות קמעונאיות, המשמעות היא צורך לאזן בין נגישות תשלומים, היערכות לחירום, אכיפה נגד פשיעה ושילוב אוכלוסיות שעדיין נשענות במידה גבוהה על מזומן.

בכתבה קודמת שלנו על נתוני הוצאות והכנסות משקי הבית ל-2024 הצגנו תמונה של אי-שוויון גבוה בהכנסות בישראל, לצד פער מצומצם יותר בהוצאות החודשיות וירידה במדד ג'יני לעומת 2023. הדגשנו גם את השפעת השנה הביטחונית על דפוסי הצריכה, ואת פערי הנגישות בין עשירונים — כולל בנגישות לשירותים דיגיטליים — שמספקים הקשר לדיון הנוכחי בשונות בין קבוצות אוכלוסייה בהרגלי תשלום ובהישענות על מזומן.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?